נ.מ אלכס
נגמר יום הלימודים,סוף סוף
זה לקח יותר מידי זמן.
אני עדיין עצבני על מי שהמציא את את בית הספר.
כמה בן אדם יכול להיות רשע ,
כנראה בתקופה הזאת אנשים ממש היו חסרי לב.
ואם זאת,היו דברים נוספים בראשי
אני לא בטוח למה.
האמת שכבר הרבה זמן הייתי מתוח.
היו לי מחשבות מעורבות.
הבוס שלי,מי שהמציא את בית הספר
המסכה האהובה עליי, שעברה איתי את הרגעים הטובים והרעים...
וג'ים...
במיוחד ג'ים.
הילד הזה היה מבלבל מאוד.
אני מנסה להפסיק לחשוב על אותו הילד שוויצר,
אבל זו משימה לא פשוטה.
לא פשוטה בכלל.
ג'ים,הנסיכוש הפופולרי החדש,
הנסיך הגדול והמוערץ על כל הבנות,
הילד שהוא מצד אחד, ממש מעצבן
שבא לי לתת לו אגרוף למטה,
אבל מצד שני...
אין צד שני הילד הזה פשוט מעצבן.
התהפכתי על גבי במיטתי
זה היה יום מתיש...
מזל שהוא מאחוריי
ומחר יום שישי אז אפילו יותר טוב
אבל עכשיו יש בעיה,
אחרי שסידרתי את המחשבות
אני משועמם,
ואין לי רעיון מה לעשות.
כרגע אני פשוט שוכב על הגב,ומביט לתקרה
וזה לא עוזר לשעמום בשום צורה.
אחרי כמה זמן התחלתי לנקוט צעדים,למען מטרה אחת.
לגרש את השיעמום.
קמתי מהמיטה,והלכתי אל השידה הקטנה שנמצאת לידי המיטה שלי,
ולקחתי משם מחברת ועיפרון
לאחר מכן לקחתי אוזניות מהתיק שלי.
ישבתי על מיטתי שמתי את האוזניות והתחלתי לצייר.
לא היה לי כיון מסוים מה לצייר
פשוט ציירתי,עוד קו ועוד קו
אחד אחרי השני,
לא באמת שם לב למה שידי עושות
לאחר שעה של ציור לא מוגדר החלטתי להסתכל על הציור שלי
ומה שראיתי שם הפתיע אותי.
זה היה פרצוף של גבר,או יותר נכון נער
שהיה נראה בערך בגילי,
בציור הנער היה יפיפה
אבל לא ישתווה אפילו למראו המשגע מתי שנפגשים איתו פנים מול פנים,
כמה שלא רצתי להודות,
ג'ים הוא באמת נער יפיפה,
ואפשר להבין קצת את הבנות שנדבקות אליו באובססיה
אבל יחסית לציור,פנים מול פנים הוא היה הרבה יותר יפה
אוי,מה נהיה מימני
עכשיו אני שוב מתחיל לחשוב על הילד הזה
אני צריך תעסוקה....
וכאילו מתוך נס
הטלפון שלי התחיל לצלצל
'רינגגגג רינגגגג'
התחיל להשמע ברחבי החדר
"אני ממש צריך להחליף צילצול..."
מילמלתי
הרמתי את הטלפון על הצג הופיע
'אני לא מכיר אותה'
חייכתי
הילדה הזאת תמיד גורמת לי לחייך לא משנה מה
גם אם היא לא יודעת על זה
"הל-"
"למה לא עניתה לי?!?
הכל בסדר???
אלכססס,הכול בסדר?!?"
אלה התחילה לצעוק בקולי קולות לתוך האוזן שלי
הילדה הזאת כמה שהיא מצחיקה היא פשוט כאב ראש רציני.
YOU ARE READING
𝐭𝐡𝐞 𝐚𝐬𝐬𝐚𝐬𝐬𝐢𝐧/boyXboy
Romance"יום הלימודים כל סוף נגמר,ואני כל סוף יכול ללכת הביתה ככה לפחות חשבתי.... "היי פרינססה" אמר ג'ים "מה אתה רוצה?!?" שאלתי עצבני לא היה לי כוח לשטויות שלו "אני עדיין רוצה את המספר שלך"אמר אם קול רגוע בקטע מעצבן "למה לעזאזל?!?" "כי אתה חתיך". מה יקרה ש...
