42 היה שייך לשם כבר כל כך הרבה שנים, שהימים של לפני נראו רחוקים כמו ימי הגן.
מובן שהוא לא היה שם עוד משהיה בגן, כי עסקי המאפיה לא מתאימים לילדים.
אבל כנראה עוד מאז זה משך אותו-
היכולת להגיע כל כך גבוה בחייך, שכמות הכסף והזיונים שתשיג אפילו לא תהיה מספר.
הוא בהחלט חיכה לכך, כי כבר שנים שהוא לא עשה משהו משמעותי במקום הזה.
מספר 42 הפישל רק פעם אחת, ומאז ועד עכשיו זה רודף אותו.
הוא קפא רק פעם אחת,
היסס רק לרגע,
וזה הספיק להם כדי לתקוע אותו במשרות עלובות במשך יותר מדי זמן.
עכשיו הוא לא עושה שום דבר, בעיקרון.
מדי פעם מבצע שליחויות סמים קטנות, או מעיד עדויות שקר בבית משפט, בכדי לוודא שאף אחד לא יופלל.
8, שהיה חבר קרוב, תמיד צחק עליו על זה.
למספר 8 כן היו משימות חשובות- הוא זכה להרביץ לאנשים כשצריך, ולפעמים להרעיל אותם או לירות בהם. אם הוא השתתף בעסקת סמים, זאת לא הייתה עסקה קטנה כמו של 42. זאת הייתה עסקה שצריכים שתצליח.
את 8 זה נורא הצחיק.
הרבה דברים הצחיקו את 8.
החל משיערו של 42 (''אלוהים, אתה נראה כל כך גיי עם התספורת הזאת, באמת!''),
ועד לשם שלו ("אתה באמת בחרת את המספר הזה בגלל הספר ההוא? אלוהים אדירים, כמה שאתה פטטי!").
הצחיק את 8 ש42 נחרד בכל פעם שהזכיר את אלוהים לשווא. הוא תמיד היה עונה, בחיוך, ''אני ואלוהים מסתדרים מצויין. למה נראה לך שיש לי כל כך הרבה כסף?''
מספר 42 שאף להיות כמו 8. הוא היה מושא להערצה מבחינתו.
לכן, כששלחו אותו למשימה עם מספר שמונה, הוא התרגש כאילו זכה בלוטו.
במובן מסיום, הוא באמת זכה בלוטו עכשיו- משימות עם 8 אלו משימות חשובות, מה שאומר יותר כסף ויותר תהילה.
הביאו אליו איזה צעיר קטן ורכרוכי שיקח אותו להיפגש עם 8. הצעיר היה ממש כמהו של לפני כמה שנים, והו, כמה שהוא נהנה להתעלל בו.
הוא הרגיש רב חשיבות.
8 חסך במילים אפילו יותר מתמיד, והוא אף פעם לא אומר שלום, או נראה כאילו הוא שמח לראות אותך.
"איחרת. כבר מסרו לי את המידע, צריך לקחת את הרכב עכשיו. בוא."
''מה? אבל זה לא אשמתי שאיחרתי! מה אנחנו צריכים לעשות? "
הוא לא ענה, מממשיך ללכת לאוטו.
כשסיימנו להלך במסדרונות המתכת של הבניין, הגענו סוף סוף אל החניון התת קרקעי.
