מלאך אפל

פרק 6

תומר

עבר, ישראל שש שנים קודם.
בהינו, והתאהבנו יותר ממה מהמותר לנו.
אני התאהבתי יותר מהמותר לי, התאהבתי בבת של החבר הכי טוב שלי, בתינוקת הקטנה שזכיתי להחזיק ראשון מכולם, התאהבתי חזק ואני עומד ליפול חזק, והיא היחידה שאתן לה להפיל אותי, היחידה שאני אמות למענה היחידה שהלב שלי פועם למענה, היחידה שרציתי להתחתן להפוך למשפחה להזדקן ביחד היחידה שלא התחשק לי להרוס ולנפץ את הסביבה שלה, את העולם שלה.
היחידה שאני מוכן לתת לה אני האוויר שלי את החמצן שלי את כול העולם שלי.
היחידה שהחזקתי עבורה את הדחפים שלי היחידה שהייתי מוכן לחכות עבורה שמונה עשרה שנה.
נישקתי את שפתיה והשארתי את עיניי פקוחות וכך גם היא, זה לא הרגיש מוזר זה הרגיש טבעי, עיינה המהפנטות חדרו אל נשמתי אל ליבי ואני פתחתי להן את הדלת.
עיניה היו מיוחדות עיניים שגרמו לגברים להתאהב בהן ולנשים לקנא, עיניים שגרמו ללב שלי להתקיים.
אן ישבה עליי היא ניסתה לזוז אך עצרי אותה אני פראי ואני לא מוכן להרוס אותה, היא לא מוכנה אליי.
מחר בבוקר אנחנו נמשיך, מחר בבוקר אני אחדור לכול חור שלה, מחר בבוקר אני אחבק אותה חזק כול כך עד שהיא לא תוכל לברוח ממני, אין לה דרך לברוח ממני.
עצרתי את הנשיקה והתרחקתי מעט כך שאנחנו במרחק שבו אנחנו חולקים את אותה חמצן, אני נושם אותה, תמיד נשמתי אותה ואני מתכנן שהיא תהיה הנשימה האחרונה שלי.
הרמתי אותה והיא הבינה והוציאה אותה ממני, פאק אני עומד להתחרט על זה, התיאבון שלי גדול אך האהבה שלי אליה יותר אז אני אתאפק.
"מה קרה?" שאלה בקול צרוד, "לישון. יש לנו את מחר ואת כול החיים." פקדתי והיא הביטה בי במבט התמים שלה. "תומר מחר אני..." "את פה אני לא נותן לך ללכת, שמעת אותי קטנה? אין לך לאן לברוח." השבתי לפני שתסיים את המשפט.
היא שתקה אך ידעתי שיש לה הרבה מה לומר אך לא נתתי לה נדבר על הכול מחר.
היא נשכבה על שלושת המושבים האחוריים של הרכב ואני נשכבתי לצידה, הרמתי אותה כך שהיא שכובה עליי כשהראש שלה על החזה שלי, מקשיבה לפעימות ליבי שפועם עבורה.
"אני אוהב אותך." אמרתי בשקט אך שמעתי את הנשימות שלה הופכות לקלות וסדירות גופה הפך לקליל תחת גופי.
לקחתי את המפתח של הרכב מערימת הבגדים שלנו ונעלתי את הדלתות, יש לי נעילה אוטומטית אך אני לא אקח סיכון כשאן איתי באוטו חצי ערומה, כול החלונות האחוריים שחורים כך שלא יראו אותנו ומהחלונות הקדמיים יהיה קשה לראות אותנו אך רק ליתר ביטחון כיסיתי את גופה עם שתי ידיי.
ונרדמתי באותה שלווה שאן הרגישה עלי.

  אנאלי
פקחתי את עיניי עם אור הבוקר הזזתי את ראשי בעדינות אל פניו השלוות של תומר, הוא ישן.
הוא חיבק אותי חזק כאילו פחד שאני אברח לו, אך זה לא מה שיעצור אותי, יש לי טיסה בשמונה וחצי, חיפשתי מהר את הטלפון שלי בערימת הבגדים והוצאתי אותו מהכיס האחורי של הג'ינס שלי.
הבטתי במסך הבית השעה חמש לפנות בוקר, תומר קם בשבע, בשבע אני כבר יהיה בשדה התעופה אחרי שעברתי את כול הבדיקות הביטחוניות.
הורדתי את ידיו ממני ועברתי מהר אל הכיסא הקדמי, פאק אני בלי בגדים!
אין אף אחד בחניה של החוף, למזלי. הסתובבתי ולקחתי את הבגדים שלי, התלבשתי מהר וניסיתי לצאת מהרכב אך הוא נעול, הסתובבתי שוב וחטפתי מבט בגופו של תומר משננת כול פרט בזיכרון שלי, סרקתי את גופו חמש פעמים המפתחות בידו הימינית חטפתי אותן באיטיות ופתחתי את הרכב השארתי את המפתחות על הכיסא ויצאתי, יש נעילה אוטומטית אז לא חששתי מכך.
הבטתי בחלון הקדמי חיפשתי כול דרך אפשרית להציץ על תומר אך זה רק דרך השמשה הלכתי אל הבגאז' של הטנדר ולקחתי שמיכה וז'קט מהבגאז' חזרתי אל השמשה ופתחתי את השמיכה זרקתי אותה על הרכב כך שהיה ברכב גם חושך וגם לא יוכלו לראות את תומר, אנשים יחשבו שזה רק בשביל שהרכב לא יתחמם אך זה בשביל תומר.
לבשתי את הז'קט של תומר עליי וברחתי קראתי למונית והתרחקתי מתומר מהכול, תומר צריך להיות האבא של הילד הזה, אבא שנמצא בתמונה, אבא שידאג שלבן שלו יהיה א כול הצעצועים שקיימים בעולם.
ואני הייתי רק מפריעה, אז ברחתי.
ביי תומר.