young love

~פרק 1~

נועם
התעוררתי ב06:00 התקלחתי והתלבשתי ליום הראשון בבית ספר החדש .
עברתי מדינה לארצות הברית אני יהודיה שבאה מישראל . עברנו בגלל המלחמה. אמא שלי פחדה מהמצב אז החלטנו לעבור.
נכנסתי לכיתה והתיישבתי במושב האחרון בכיתה , הכיתה דיברה בלי הפסקה עד שהמורה נכנסה לכיתה והם השתתקו.
"שלום תלמידים אני אסנת ואני המחנכת החדשה שלכם . למישהו יש שאלות?"
הילד שישב שורה אחת מלפניי הרים את היד ," כן . רק תאמר את השם לפני שאתה מתחיל"  היא אמרה לו .
" עומרי . מה קרה למוריה היא המחנכת שלנו לא?"
"כן היא יצאה לשנת שבתון אני המחליפה שלה"
"יש עוד שאלות?" היא שאלה והיה שקט בכיתה . 
"טוב אז בואו נעשה סבב שמות . כל אחד יאמר את השם שלו שאני אכיר ותחביב שהוא אוהב" .
"אתה" היא הצביעה על התלמיד בשורה הראשונה ליד הכניסה .
"מה השם שלך ומה אתה אוהב לעשות "
"אני עידן ואני אוהב לשחק כדורגל"
מפה נכנסתי ללופ של מחשבות ולא הקשבתי להם עד שהגיעו אליי.
"את מה השם שלך ומה את אוהבת לעשות"
"אה?"
"מה השם שלך ומה את אוהבת לעשות"
"אה.  אני נועם ואני אוהבת לקרוא"
"איזה סוג ספרים את קוראת?"
היא שאלה אותי ונכנסתי ללחץ כי מה אני אומר לה רומנים..
"אממ."
" המורה  מסכנה עזבי אותה כולנו פה כבר הבנו מה היא קוראת חחחחח"
אחת התלמידות צעקה מהצד לפי דעתי קוראים לה מעיין.
כל הכיתה התחילה לצחוק והמורה השתיקה אותם בשניה .
" איזה סוג ספרים את קוראת?"
היא שאלה אותי שוב והחלטתי לענות לה  "רומנים"
היא עברה האלה והמשיכה בשיעור.  השיעור היה משעמם זה היה שיעור מתמטיקה ולא הבנתי מילה אז נרדמתי.
הצלצול נשמע בכיתה וכולם נעלמו בשניות מהכיתה. רק עומרי נשאר בכיתה ואסף את חפציו.
כשהוא הכניס את הקלמר לתיק הוא הסתובב ושאל אותי אם אני רוצה לצאת איתו להפסקה , עניתי " כן . בשמחה" וחייכתי .
בהפסקה היינו בקפטריה ושתינו קפה קר . הוא אכל בורקס גבינה ואני אכלתי קוראסון.
הלכנו לשיעור השלישי להיום , תנ"ך. 
המורה נכנס לכיתה כמו רוח סערה והשתיק את כולם.
ישבתי ליד מעיין והיא לא התייחסה אליי במיוחד, היא בעיקר הייתה בטלפון שיחקה קנדי קראש.
"אני מחלק אותכם לזוגות כל זוג יצטרך להגיש את המטלה עד סוף השבוע "
הוא התחיל להקריא שמות .
" עידן אתה עם מור. נתנאל אתה עם אור. עומרי אתה עם נועם"
הסתכלתי על עומרי וראיתי שהוא בוהה בי . חייכתי לעצמי והסתובבתי למורה .
"קדימה תתיישבו ליד בני או בנות הזוג שלכן"
הסתובבתי לעומרי "אני עוברת אלייך או אתה עובר אליי?"
"מה שאת רוצה" הוא חייך אליי. יש לו חיוך כזה מתוק עם גומות בכל צד.
"אני אעבור אליך" הצלחתי לתפקד ואמרתי לו את זה
התיישבתי לידו והתחלנו לעבוד.
קבענו שאחרי הלימודים ניפגש כדי להמשיך את העבודה .
יצאנו להפסקה והחלטתי שאני מנסה להתחבר אל הבנות .
הצטרפתי לחבורת בנות שהתחילו לשאול אותי שאלות לא כל כך הצלחתי להבין אותם כי זו לא שפת האם שלי  והן דיברו דיי מהר . אבל הצלחתי להבין כמה מילים פה ושם .
"מאיפה הגעת אלינו?" שאלה עדן.
"מישראל"
"איפה גרת שם?"
"ירושלים"
"עיר הבירה"
"כן"
"אהבת לגור בירושלים?"
"אהבתי נורא את ירושלים בעיקר אהבתי ללכת לכותל ולהתפלל שם"
"אז למה עזבת?" יהלי שאלה אותי .
"כי זאת מדינה עם הרבה פיגועים והתחילה מלחמה אז החלטנו לעבור" 
"יש לך אחים?" מיילי הצטרפה לשיחה
"כן יש לי שלושה אחים גדולים ומציקים" צחקקתי.
מיילי צחקקה ושאלה "בני כמה הם"
"הגדול בן 24  השני והשלישי תאומים בני 21"
" איך קוראים להם?"
"לגדול שקד ולתאומים נאור ושחר"
" הם היו בצבא בישראל?"
"כן . נאור נפצע בעזה הוא כרגע בשיקום בישראל,  אנחנו עוד חודשיים חוזרים לארץ לבקר אותו."
" אה . שיהיה בריא "
"אמן."
הצלצול נשמע ברקע ונפרדנו אחת מהשניה .
הלכתי לשיעור האחרון של היום , זה היה שיעור אומנות .
ציירנו על קנבס . אני ציירתי קערה מלאה בדובדבנים וזה היה כזה יפה😍.
יצאתי מהשיעור ופגשתי את עומרי . נראה שהוא מחכה למישהו
"מה קורה"
"מה קורה"
"מה  למי אתה מחכה ?"
"לך"
"מה ?"
"לך . שחכתי לקחת את המספר שלך כדי שנוכל לקבוע מתי ניפגש"
" אה . אממ הנה" הגשתי לו את הטלפון שלי והוא רשם את המספר.
נראה שדיי חשוב לו שניפגש .
"תודה. נתראה" הוא חייך אליי שוב חיוך ממיס דיי אני לא יכולה להתאהב בחיוך שלו. 
" נתראה" חייכתי אליו חזרה .
הוא הסתובב  והלך.