נועם
נכנסתי לחדר בעצבים והלכתי לשירותים להתפנות .
"מאמי?"
"מה"
"הכל טוב?"
"כן"
יצאתי והוא שאל אותי "מה קרה?"
"כלום"
"בטוחה?"
"כן נו חלאס!" צעקתי.
"דיי דיי" הוא אמר בצורה מרגיעה באופן מרגיז וחיבק אותי .
"הכל טוב" הוא אמר ונישק אותי .
הרמתי את הידיים וחיבקתי אותו מהצוואר .
הוא אחז לי במותניים והרים אותי עליו.
"את יודעת שאני אוהב אותך נכון?"
"גם אני אוהבת אותך"
הוא הניח אותי על השידה והלך לארון "אני יכול לבחור לך בגדים היום?"
"אממ בתנאי"
"שמה?"
"זה צריך לעבור אצלי . אני צריכה לאשר אותו"
"סגור"
הוא הוציא מהארון חולצה לבנה ארוכה וג'ינס אפור ארוך "איך זה?"
"מאשרת"
הוא הוציא מהארון פוטר לבן ונעלי נייק אייר שחור לבן.
"מאשרת?"
"מאשרת"
"קחי" הוא הגיש לי את הבגדים והלכתי להתלבש .
עומרי
נסענו אליי לבית כדי שאוכל להחליף בגדים .
"מאמי מתי מתחיל הלימודים בסוף?" שלחו לנו אתמול הודעה שיודיעו לנו בבוקר מתי הלימודים יתחילו.
לקחתי את הטלפון מהשידה לידיי ונכנסתי לצאט של הכיתה.
"בעשר וחצי יפה שלי. למה?"
"סתם. אני צריכה לקנות משהו מהבית מרקחת אתה יכול לקחת אותי תכף?"
"כן בכיף. מה את צריכה משם?" שאלתי וסובבתי קצת את הראש.
"אממ.... טמפונים ופדים"
"אה סבבה מאמי תכף נלך . רוצה בנתיים אני אביא לך מליאל?"
"לא הכל טוב . היו לי בבית כמה בודדים אז לקחתי אותם איתי"
"סבבה" אמרתי והסתובבתי עם הבגדים למיטה .
הורדתי חולצה והרגשתי את המבט שלה עליי .
"מה?" סובבתי את המבט ושאלתי .
"כלום" היא אמרה בקול חלש .
לבשתי חולצה והחלפתי מכנס והלכתי לכיוון שלה . היא ישבה על הכיסא ליד השולחן שלי עם רגליים קרובות לחזה שלה .
היא הרימה את הראש וצפתה בי מתקדם לכיוונה.
"הכל בסדר?" שאלתי שהגעתי אליה.
"כן" היא לחשה
"אז למה את לוחשת?"
"אממ. פשוט כואב לי"
"אוי נסיכה שלי" אמרתי וחיבקתי אותה .
"רוצה להישאר פה לנוח קצת ואני אסע להביא את מה שאת צריכה?"
"אתה תעשה את זה בשבילי?"
"אני אעשה הכל בשבילך. בואי" אמרתי והושטתי לה יד .
היא אחזה בה וכיוונתי אותה למיטה.
"תשכבי פה אני תכף אבוא טוב?"
"תודה" היא אמרה וחייכה אליי חיוך קטן .
נישקתי אותה במצח והלכתי לשידה .
לקחתי את המפתחות והארנק ויצאתי מהבית.
---‐----------------
הגעתי לבית מרקחת הקרוב לבית שלי והלכתי לאיזור הפדים .
אני כבר עשרה דקות עומרי מול מדף של פדים וטמפונים ולא יודע מה לקחת .
אני לא מבין בזה.
"יש פה כל כך הרבה סוגים זה לא הגיוני" לחשתי לעצמי ומישהי מבוגרת ניגשה אליי .
"אתה צריך עזרה? אתה פשוט עומד פה כבר עשר דקות עם פרצוף מבולבל" היא אמרה וצחקקה.
"מה אתה צריך בדיוק?"
"טמפונים ופדים לחברה שלי אבל אין לי מושג מה לקחת"
היא הושיטה יד והרימה קופסא של טמפונים "אלו טמפונים טובים. הם סופגים בצורה מושלמת"
"ופדים.." היא אמרה והרימה עוד קופסא "אלו טובים"
"ואי תודה . הצלת אותי מעוד עשר דקות של בהיה"
היא צחקה ואמרה "אין על מה" הסתובבה והלכה .
לקחתי עוד קופסא מכל דבר כדי שנועם תוכל להשאיר אצלי .
נועם
הוא כבר ארבעים דקות לא פה .
זה סך הכל לקחת לשם ולצאת .
התקשרתי אליו "מאמי ?"
"כן?"
"הכל טוב?"
"כן. למה?"
"פשוט כבר עברו ארבעים דקות מאז שיצאת והלכת רק להביא פדים וטמפונים"
"אה כן אל תשאלי לא ידעתי מה אני אמור להביא . זה לא הגיוני הכמות סוגים שיש לפדים וטמפונים" צחקתי ואמרתי "אז איפה אתה עכשיו?"
"בקופה משלם"
"סבבה"
"מביי"
וניתקנו .
נכנסתי לטיקטוק להעביר את הזמן עד שהוא יגיע .
כעבור שתי סרטונים ניהיתי עייפה ועצמתי עיניים.
כי שירה רצתה עוד פרק. באהבה♡
YOU ARE READING
young love
Literatura Kobiecaהיא עברה מישראל לארה"ב . הגיעה לבית ספר יהודי חדש והכירה תלמידים חדשים . לאחד היה את הכוח לשנות לה את המצב רוח כשהוא מחייך . הם נאלצו לעשות עבודה בתנך יחדיו והתחברו יותר . הוא הציע לה לצאת לדייט והיא הסכימה. לאחר זמן מה הם ניהיו זוג. עומרי: כל פע...
