נועם
לאחר האוכל עלינו לחדר וחטפנו תנומה קלה.
אני שומעת בחדר רעש של משהו ומתעוררת .
אני מרימה את ראשי מהכרית ורואה את עומרי מנסה לסגור את המזוודה.
"סליחה מאמי. הערתי אותך?" הוא שואל.
"הכל טוב. בוא אני אעזור לך" אני אומרת וקמה מהמיטה.
אנחנו מנסים לסגור את המזוודה ולא מצליח לנו.
"שיט" הוא אומר כשהוא קולט שהמזוודה נשברה.
"מה עושים?" אני שואלת.
"אין ברירה. נלך לקנות . יש לך כוח לבוא איתי או שאת עייפה?"
"אני אבוא איתך" אני מודיעה ונועלת נעליים.
כעבור עשר דקות אנחנו יוצאים ועומרי אומר "רוצה נלך אחרי זה לים? לצפות בשקיעה?"
"כן. אין לי בעיה" אני אומרת ומחייכת אליו.
"ליאל!" הוא צועק לאחותו מהחדר והיא נכנסת ושואלת "כן?"
"אני יכול את הרכב שלך?"
"כן"
הוא לוקח את המפתחות ואנחנו עולים על הרכב ומתחילים בנסיעה.
כעבור כעשרים דקות אנחנו עוצרים בחניה ויורדים מהרכב.
"שלום" העובדת בכניסה אומרת.
כעבור חמש דקות שאנחנו צופים במזוודות צבעוניות ומדברים עליהם עובדת מתקרבת אלינו ושואלת
"תרצו עזרה?"
"כן. יש לכם פה במקרה מזוודה שחורה בינונית?"
"כן" היא אומרת ומובילה אותנו אל המזוודות השחורות.
"יש לכם את כל אלו" היא אומרת ומשאירה אותנו לבד לבחור.
"זאת יפה" עומרי אומר ומצביע על מזוודה .
היא שחורה עם פסים לאורך וגם דיי גדולה.
"כן היא ממש יפה" אני מסכימה איתו .
"ניקח אותה?" הוא שואל.
"אתה אוהב אותה?" אני שואלת.
"כן. כיאלו היא ממש יפה" היא אומר.
"אז תיקח אותה"
הוא גורר את המזוודה לקופה ומשלם עליה.
"ביי תודה" אנחנו אומרים ביציאה מהחנות.
עמרי מכניס את המזוודה לרכב ואנחנו מתחילים לנסוע לסופר לקנות כמה פירות לים.
אחרי הסופר אנחנו עולים לרכב ומתחילים לנסוע לים
אנחנו מגיעים לים ועומרי פורס על החול מחצלת.
"מאיפה הבאת מחצלת?" אני שואלת מצחקקת.
"לליאל תמיד יש מחצלת ברכב" הוא אומר ומצחקק יחד איתי.
אנחנו מניחים על המחצלת את הפירות וצופים בשקיעה.
העננים מעלינו מכסים את השמים והגלים מתנפצים מולנו.
השמש מתחילה לשקוע והשמים נצבעים בגווני כתום ורוד.
אני מניחה את הראש על החזה של עומרי ועוצמת עיניים.
אני שומעת את קולות הגלים והציפורים ונרגעת.
"תפתחי את הפה" עומרי אומר מאחוריי בקול הצרוד שלו ואני פותחת עיניים.
אני פותחת את הפה כשאני רואה שהוא מחזיק ליד הפה שלי ענב.
הוא מכניס לי אותו לפה ואני מפצלחת אותו בפי.
זה הענב הכי טוב שאכלתי בחיי.
הוא מתוק בצורה מדויקת והוא קשה כמו שצריך.
אני לוקחת עוד ענב מהקופסא ואוכלת.
נפלטת לי גניחה ברגע שהענב מתפצח לי בפה.
אני שומעת את עומרי לוחש לי באוזן "אל תגנחי לידי ככה בחוץ" נשיפה על העורף
"אני לא שולט בעצמי ברגע שזה קורה" ועוטף את המותניים שלי בזרועותיו.
אני מרגישה את הסומק מזדחל לי המורד הצוואר אל הפנים ומחייכת.
"אני אוהב אותך" הוא לוחש לי באוזן.
"גם אני אוהבת אותך" אני אומרת וזורקת את ראשי על חזהו.
האצבעות שלו מלטפות לי את הבטן ואני מרגישה איך הפרפרים בבטן מתחילים להתעופף לי.
סליחה שלא העלתי פרק הרבה זמן.
אין לי רעיונות וזמן לכתוב❤️
YOU ARE READING
young love
Чиклитהיא עברה מישראל לארצות הברית . הגיעה לבית ספר יהודי חדש והכירה תלמידים חדשים . לאחד היה את הכוח לשנות לה את המצב רוח כשהוא מחייך . הם נאלצו לעשות עבודה בתנך יחדיו והתחברו יותר . הוא הציע לה לצאת לדייט והיא הסכימה. לאחר זמן מה הם ניהיו זוג. עומרי:...
