עומרי
"ואיך נקרא לזכר?" היא שואלת אותי וקמה מהרצפה.
"אמממ" אני חושב.
"אוליי ביגי?" אני מציע.
"לעע. לא מתאים לו ביגי".
"אז...טיגר?"
"אם הוא היה חתול מסוג טאבי ג'נג'י זה היה מתאים אבל הוא לא ג'ינג'י" היא אומרת ואני רואה איך הגלגלים של המוח שלה מתחילים לעבוד.
"אוליי גבר? הוא שרירי כזה אני חושב שזה יתאים לו"
"כןןן!! גבר. זה השם!" היא אומרת וקופצת בשמחה .
אני צוחק מהתגובה שלה ואנחנו ממשיכים לחפש את המזוודה.
"הנה היא" היא אומרת ומצביעה מתחת למדרגות .
זה קבור עמוק עמוק אבל אפשר לראות מבחוץ .
אני מתקדם אל עבר המדרגות ומתחיל להוציא דברים.
אני מוציא את המזוודה ורואה שהיא מלא באבק וקורי עכביש.
"אני חושב שנצטרך לנקות אותה" אני אומר לנועם ומראה לה את המצב העגום.
"אני גם חושבת...לא. אני בטוחה" היא אומרת ואנחנו מתחילים לצחקק.
אנחנו עולים מהמרתף ואני מביא סבון וסקוץ לכלים ויוצא החוצה.
נועם מחכה לי בגינה עם המזוודה ומחייכת אליי כשאני יוצא החוצה.
"את מחייכת" אני מודיע לה ומחייך גם.
"כי אני שמחה. אתה מגיע איתי לירושלים!" היא כמעט צורחת ואני מהנהן בראשי בהתרגשות.
אני לוקח את הצינור מים ואנחנו מתחילים לנקות את המזוודה.
"נקי נקי" אני אומר כשאנחנו מסיימים לנקות"
"עכשיו צריך רק לייבש ולארוז." היא אומרת ומחייכת .
במהלך הניקוי שנינו לא הפסקנו לחייך כמו זוג סתומים.
"אחיי!" אני מזיז את ראשי מהעיניים של נועם ורואה את עידן צופה בנו ומחייך.
הוא מחזיק ביד שלו זר ורדים ושוקולדים.
אני משער שזה לעדן. הם ניהיו ממש זוג בלתי נפרד.
"מה קורה אחיי" אני אומר ומחבק אותו, הוא מחבק אותי ואת נועם ונעמד מולנו.
"מה לאן אתה נוסע עם המזוודה הזאת" הוא שואל .
"וואלה אני נוסע יחד עם נועם והמשפחה שלה עוד כמה ימים לישראל" אני אומר ומפנה את מבטי אל נועם שמחייכת אלינו.
"לישראל?! מה תעשו שם?" אני מפנה את מבטי בחזרה לעידן ונועם עונה בדוק כשאני פותח את הפה כדי לדבר.
"אני נוסעת לפגוש את אח שלי אחריי חודשיים ועומרי בא איתי. אני אראה לו את הכותל ואת שוק מחנה יהודה" היא אומרת ואני מחייך אליה, אני בטוח שהיא רואה לי כרגע בעיניים לבבות במקום אישונים.
"תהנו אחיי" הוא אומר ומחבק אותנו פעם נוספת והולך צעד אחורה.
אני רואה שהוא לחוץ ושואל "מה קרה אתה לחוץ?"
הוא נושף אווויר ואומר "אני בדרך לפגוש את ההורים של עדן ואני בלחץ"
"הם יאהבו אותך" אני ונועם אומרים באותו הזמן ומסיטים את המבט אחד על השני במהירות האור.
"אני אומר לכם אתם זוג משמים" עידן אומר וצוחק.
אני מחייך אל נועם והיא חייכת אליי בחזרה.
אני אוהב את החיוך הזה שלה.
"טוב אחי. אני אלך אני לא רוצה לאחר" הוא אומר ואנחנו נפרדים אחד מהשני והוא הולך אל עבר הרכב שלו.
"מה עידן גר לידך?" נועם שואלת כשהוא מתרחק ונכנס לרכב.
"אמא שלו גרה פה אז הוא כנראה ישן אצלה היום" אני אומר ומרים את המזוודה.
"ההורים שלו גרושים?" נועם שואלת כשאנחנו נכנסים לבית וסוגרים את הדלת.
"כן. דרך זה שהוא עבר לגור כאן הכרתי אותו" אני עונה ומניח את המזוודה על המתקן לייבוש כביסה, עוד שעתים הוא נראה כמו חדש.
"רוצים לאכול ילדים?" אמא שלי שואלת כשאנחנו נכנסים למטבח.
"מה יש?" אני שואל ולוקח כוס מים.
"הכנתי המבורגרים" היא אומרת והופכת קציצה במחבת.
"רוצה מאמי?" אני שואל את נועם.
"כן"
"אז רוצים?" היא שואלת שוב.
"כן"
היא מתחילה להכין לנו את הכל בלחם ומגישה לנו.
"בתאבון ילדים"
"תודה אמא"
" תודה בת שבע" נועם אומרת ומחייכת אליה.
"אין על מה חמודים" אמא שלי אומרת והולכת לסלון.
איך היה הצום??
YOU ARE READING
young love
Chick-Litהיא עברה מישראל לארה"ב . הגיעה לבית ספר יהודי חדש והכירה תלמידים חדשים . לאחד היה את הכוח לשנות לה את המצב רוח כשהוא מחייך . הם נאלצו לעשות עבודה בתנך יחדיו והתחברו יותר . הוא הציע לה לצאת לדייט והיא הסכימה. לאחר זמן מה הם ניהיו זוג. עומרי: כל פע...
