~פרק 45~

19 0 0
                                    

עומרי
"נסיכה"
"נסיכה קומי"
חזרתי לפני עשר דקות ומאז אני מנסה להעיר אותה .
זה לא קל הדבר הזה במיוחד שאני צריך לא לעצבן אותה .
"נסיכה"
"מה" היא אמרה בקול עייף
"קומי צריך ללכת"
"לאן?"
"ללימודים"
"חמש דקות"
"טוב"
עזבתי אותה וירדתי למטה לליאל שישבה במטבח.
"ליאל"
"כן?"
"את צריכה את הרכב?"
"לא . למה?"
"אז אני לוקח לך אותו"
"סבבה . קרה משהו לאופנוע?"
"לא לא האופנוע בסדר חמסה חמסה אבל נועם עייפה אז אני צריך להרים אותו ולהניח בכלי רכב בטוח כדי שלא תיפול . אם לא אנחנו נאחר"
"אה סבבה"
לקחתי את המפתחות מהשעון ויצאתי החוצה .
פתחתי את הרכב הדלקתי מזגן על חום כי קר בחוץ ועליתי להביא את הדברים .
לקחתי את התיקים ואת השקית עם השוקולדים והטמפונים . השארתי חבילה אצלי למקרה ו... והורדתי לרכב .
עליתי לחדר וראיתי את נועם ישנה בתנוחת עובר .
"איך זה נוח לך אני לא יודע" מלמלתי וניגשתי אליה.
הרמתי אותה עליי כמו תינוק וירדתי למטה.
"ליאל בואי תעזרי לי לפתוח את הדלת"
היא קמה מהשולחן בר ויצאה יחד איתי .
פתחה לי את הדלת של הרכב והנחתי את נועם לאט לאט במושב שלה.
סגרתי את הדלת ואמרתי לליאל "תודה".
"אין על מה. יאללה בהצלחה בבית ספר"
"תודה" אמרתי וחיבקתי אותה .
היא נכנסה לבית ואני לרכב .
התחלתי בנסיעה וכבר היו פקקים.
"זה למה אני שונא רכב" לחשתי לעצמי ונועם זזה במושב.
הנחתי יד על הירך שלה ובהיתי בה עד שהתקדמה התנועה .
המשכתי בנסיעה עם היד עליה והרגשתי שמישהו מסתכל עליי .
הזזתי מבט קצר אל נועם וראיתי אותה מחייכת אליי .
"התעוררת"
"כן. מתי עליתי לפה ומה קרה לא נוסעים באופנוע?".
"אני העלתי אותך לרכב כשישנת והאופנוע? טוב לא רציתי שתיפלי לי אז השאלתי את הרכב מליאל"
היה שקט כמה שניות ואז היא דיברה -
"תודה" היא אמרה בקול חלש והידקתי את ידי סביב הירך שלה .

נועם
מוזר לי לראות אותו נוסע ברכב .
כל הזמן נסענו יחד באופנוע שלו אז זה מוזר לי .
אני רגילה לראות את הגב שלו פתאום אני רואה את הצד. אני רואה פנים..
"מה יש?" הוא שאל כשראה שאני בוהה בו .
"מה ? לא כלום" אמרתי וסובבתי את הראש לכביש .
"דברי"
"אממ לא פשוט זה פעם ראשונה שאני רואה את הפנים שלך בנסיעה. ו...אני אוהבת את זה"
הוא סובב את מבטו אליי פעם נוספת וחייך .
הרמתי את הרגליים למושב והוא הרים את היד בחזרה אליו .
לקחתי לו את היד שוב ואחזתי בה "כואב לך?"
"כן. אבל זה הרגיל" אמרתי ועשיתי פרצוף של 'כלום לא השתנה'
"רוצה שוקולד?"
"כן" הוא שלף מהתא מטען שוקולד והגיש לי
"מאיפה יש לך פה שוקולד? חשבתי נעצור איפשהו" אמרתי וצחקקתי . לקחתי ממנו את השוקולד ופתחתי .
"קניתי לפני זה בבית מרקחת . שמתי לך גם כמה בתיק בתא הקטן"
"תודה מאמי"
"בכיף נסיכה" הוא אמר .סובב את ראשו אליי וזרק לי חיוך.
"פתח פה"
אמרתי והוא פתח הנחתי לו שוקולד בפה והוא סגר "יאמי"
"באמת טעים. יש לך בחירות טובות בשוקולד"
"אפרופו בחירות טובות תושיטי יד אחורה תמשכי את השקית תגידי לי אם זה טוב"
הושטתי יד אחורה ולקחתי את השקית .
הוצאתי משם את הטמפונים והפדים "כן זה מעולה"
"איזה מבוגרת ראתה שהסתבכתי שם עם כל הסוגים עזרה לי לבחור . השארתי לך גם חבילה משתי אלה אצלי בבית"
"תודה מאמי" אמרתי והידקתי את אחיזתי בו .
"אם הייתי יכולה הייתי מנשקת אותך עכשיו"
הוא עצר ברמזור ואמר בחיוך "עכשיו את יכולה"
התרוממתי קצת מהכיסא ונישקתי אותו.
"אני אוהבת אותך"

young loveWhere stories live. Discover now