פרק 7 - אלפרד

35 4 0
                                    

נ"מ - הנרי
יש לי ארבעה ימים עד שאני צריך לבחור את חמשת הבנות 'הטובות ביותר' עד אז ביליתי את רוב זמני בנגינה ולבלות עם וויל... עד כמה שיכולתי, בגלל שהוא עובד הוא לא יכול להוות איתי כל היום...
מחשבותיי נקטעו כשהרמתי את מבטי וראיתי את וויל נכנס לחדרי וסוגר אחריו את הדלת...
"היי" אמרתי וחיוך התפשט על פניי, הוא לא דיבר, הוא התקרב אליי והדביק לי נשיקה על השפתיים, "היי" הוא סוף סוף השיב.
חייכתי ונישקתי אותו.
הוא התנתקת ממני מיד כשנפתחה דלת חדרי ואלפרד עמד שם... וויל יצא בריצה מהחדר לא מסתכל לאחור... ואני, אני נשארתי על המיטה נבוך.
"אדוני... זה אסור" אלפרד אמר, "אני יודע..." השבתי והשפלתי מבט, "אתה מנצל אותו?" הוא שאל קצת מבולבל, "לא! אני ממש מחבב אותו, זה לא ניצול... זה רגשות" מיד אמרתי וקצת הרמתי את הקול שלי, "אל תדאג אדוני... אני אשמור את הסוד שלך" אלפרד אמר וחייך חצי חיוך, "תודה לך אלפרד" חייכתי.
אלפרד הניח ספר על השידה שלי "ובכן לא באתי סתם, אמא שלך ביקשה שתקבל את זה" הוא אמר ויצא מחדרי...
אפילו לא בדקתי את הספר... ישר הלכתי לחדר של וויל, ומצאתי אותו קבור בכריות, "אתה ממש חמוד כשאתה נבוך" גיחכתי, "הוא לא יספר?" וויל שאל בדאגה, "ברור שלא, זה אלפרד... הוא ישמור כל סוד שאבקש ממנו" הרגעתי אותו.

[קפיצת זמן, אחרי ארבע ימים]

ישבנו לאכול ארוחת צהריים, אמי, אבי ואני...
"אז במי אתה בוחר?" שאלה אמי
"אממממ, תראי אמא אני לא רוצה אף אחד מהן" השבתי
"מה?!" אמר אבי המופתע
"אני אוהב בן אדם אחר" אמרתי מעט נבוך, השפלתי מבט,
אבי נרגע, "ומתי נפגוש אותה?" שאלה אמי בקול נרגש,
"אז זה העניין..." התחלתי להגיד
"אוי מותק... תני לו זמן" אבי אמר...
אוי פאק.
אחרי ארוחת הערב אמא שלי שלחה את כל הבנות לביתיהן וגם את רוב המשרתים, למזלי וויל היה בין היחידים שנשארו...
סיימתי את הארוחה ועליתי לחדרי שם וויל ישב על המיטה מחכה לי, גילגלתי את העיניים שלי והתיישבתי לידו, רכרני אליו ונישקתי אותו...
באמת זה לא מפריע לי שאלפרד יודע...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
322 מילים,
כן זה פרק קצר אבל הוא חמוד...

שלכם
החנונית🏳️‍🌈📚✨️

אסור - forbidden  (גמור)Where stories live. Discover now