אסור - forbidden (גמור)

פרק 9 - סיוט

נ"מ - וויל
קמתי בבוקר לצלילי צרחות מלמטה, התיישבתי על המיטה ושיפשפתי עיניים.
כמה דקות אחרי שהצרחות הפסיקו הנרי נכנס לחדר שלי "הוא סיפר" הנרי אמר עם דמעות בעיניים, הייתי בשוק.
לא ידעתי מה להגיד, חיבקתי את הנרי "איך ההורים שלך מתמודדים עם זה?" שאלתי, הוא הניד בראשו, הבנתי שזה כנראה הולך להיות הסוף שלנו, הסוף של וויל והנרי, הסוף של הדבר הכי טוב ובריא בחיים שלי.
שני שומרים נכנסו לחדר ותפסו את הנרי, הם לקחו אותו למטה ואז חזרו לקחת גם אותי.
ישבנו בספרייה וההורים של הנרי, המלך והמלכה, עמדו מולנו.
"הנרי, אני לא מאמינ-" המלכה החלה להגיד אך נקטעה על ידי אביו של הנרי "הנרי מה עובר עלייך!" הוא צעק, הנרי השפיל מבט.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נ"מ - הנרי
"אני-" התחלתי להגיד,
"מה?!" אבל שלי אמר, הסתכלתי עליו במבט חסר הבעה.
"וויליאם" אמא שלי אמרה, לאלאלאלא רק שלא יפגעו בו, "אתה הומו?" וויל השפיל מבט והנהן. "תקחו אותו מפה" אבא שלי אמר לשומרים, "לא!" התפרצתי "בבקשה לא" השומרים גררו את את וויל החוצה "למה? כדי שתמשיך לעשות שטויות רק כי אתה יכול?" אמא שלי אמרה, "זה לא שטויות, אני אוהב אותו!" צעקתי, השומר נעצר, וויל נראה בשוק, והורים שלי איבדו את זה.
הם התחילו לצרוח.

אחרי שהם לקחו את וויל ישבנו לארוחת צהריים, "בגלל שכל הבנות חזרו לביתן אתה תתחתן עם מליסה" אמר אבי, "מה?! לא, אין מצב" צעקתי ההורים שלי לא הגיבו.

את שאר היום העברתי ברכיבה על סוסים, למדתי החוקים של הממלכה בעל פה, לנגן, ולחשוב על וויל.

יומיים אחריי מליסה הגיעה, כמו תמיד היא נדבקה אליי,

רכבתי על הסוס - מליסה הייתה שם
ניגנתי בכינור - מליסה הייתה שם
שיננתי את ספר החוקים- מליסה הייתה שם

נכנסתי להתקלח לשכוח מהכל, ואז הלכתי לישון, כשמליסה בחדר הסמוך.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נ"מ - וויל

קמתי בבוקר אחרי מדוכא, שכבתי על המזרן שלי והייתי בשמיים דרך החור בגג...
מריה נכנסה הביתה, הסתכלה לעברי ושאלה "אתה מוכן לספר לי למה חזרת?" הדתי את הראשי. פחדתי, פחדתי מהתגובה שלה, פחדתי שהיא תשנא אותי...
אמא ואבא כבר הלכו לעבודה, מריה הכינה ארוחת בוקר ואני שיחקתי עם אמילי, שלא תבכה....
חשבתי על הנרי, והצטערתי... הוא אמר שהוא אוהב אותי... ואני אני לא אמרתי כלום, אבל לא יכולתי לדבר על זה עם מריה, היא סיימה להכין ארוחת בוקר והתיישבנו לאכול, "אתה יודע, קרלוס הציע לעזור לנו לתפעל את הבית" היא אמרה ודחפה חתיכת חביתה לפה, "מי?" שאלתי מבולבל,
"חבר" היא ענתה באדישות רבה, "חבר או חבר..." אמרתי ועשיתי פרצוף....
"אוי סתום כבר, אין לי זמן לזוגיות" היא סיננה.
"אבל את אוהבת אותו?" שאלתי, "אולי רק קצת" היא ענתה והסמיקה, חייכתי, אולי זה אומר שהיא לא תשנא אותי אחרי הכל, "אז למה בכלל עזבת את הארמון?" היא שאלה, משכתי בכתפיים כי לא ממש ידעתי איך לענות לה.
"בכל מקרה אני חושב שהוא יכול לעזור לנו" אמרתי וניסיתי לשנות נושא.
היא חייכה, ידעתי שזה עושה גורם לה להיות שמחה.
מעניין מה הנרי עושה עכשיו
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נ"מ - הנרי

מליסה נכנסה לחדר שלי "תראה, כדי שלכולם יהיה טוב אנחנו נעמיד פנים שכלום לא קרה, אתה לא הומו, אתה בחרת בי" היא אמרה, "לא תודה" הרמתי את הראש מהספר והוספתי "אני אוהב בנים, אני לא אכחיש את זה יותר", היא התעצבנה ויצאה מהחדר שלי, ואני חזרתי לקרוא.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

507 מילים🥳
אין לי ממש מה לכתוב, מקווה שאהבתם את הפרק

שלכם
החנונית 🏳️‍🌈📚✨️