פרק 10 - שוב נפגשים

28 5 0
                                    

נ"מ - הנרי

עברו שלושה ימים... שלושה ימים משעממים... אני לא יכול להפסיק לחשוב על וויל.
מליסה ואני ישבנו בסלון וצפינו בטלוויזיה, ואז עלה לי רעיון... הרעיון הכי דבילי וקלשאתי אי פעם, רעיון לאיך לפגוש שוב את וויל...

אחרי כמה שעות כולם הלכו לישון, ואני... אני הלכתי לממש את התוכנית שלי. לבשתי בגדים שחורים ויצאתי לחלק הפחות מפותח של הממלכה...
לא היו אורות אבל אף אחד לא ישן, לא הייתי פה הרבה זמן, אנשים הרביצו אחד לשני, היה דם על המדכרה, אנשים ישנו ברחוב, בתים בלי גגות, או קיר חסר... ואז הבנתי, אני לא יודע איפה וויל גר, שיט...
שאלתי אנשים שכיוונו אותי לבית קטן עם חלון חסר וגג עקום, דפקתי על הדלת ושמעתי את הקול שלו צועק "לך מפה, אין לנו מה להביא לך" הבנתי את המצב של המקום הזה, הבנתי כמה צדקתי כשרציתי לשנות את זה, הבנתי שאני רוצה לשנות את זה אפילו יותר.
נכנסתי לבית, וויל עמד שם, מריה לידו עם ילדה קטנה בידיים ולידה גבר גבוהה עם שיער שחור, עיניים כחולות ,חולצה מלוכלכת וללא נעליים.
"היי" מלמלתי בקושי, וויל הסתכל עלי כאילו מתתי וחזרתי לחיים, ואז חיבק אותי "חתיכת חרא מהלך" הוא צעק עליי בעודו מחבק אותי ובוכה, צחקקתי, התגעגעתי אליו. "יש משהו שלא סיפרת לי? למה באמת עזבת את הארמון?" מריה אמרה לוויל בטון רציני וקצת פגוע.

"א-אני... אני יכול להסביר" הוא אמר והתנתק ממני, החיוך על פניו נעלם, עמדתי שם נבוך...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נ"מ - וויל

לקחתי את מריה לצד כדי להסביר לה, הנרי נשאר עם קרלוס, אני לא יודע על מה הם דיברו אבל נראה שהם התחברו.
סיפרתי למריה מה קרה, "אני כל כך מצטער" אמרתי, היא חייכה "זה בסדר, באמת" חיבקתי אותה.
חזרנו לקרלוס והנרי. משכתי את הנרי לפינה שבה אני ישן והתיישבתי על המזרן שלי, הוא התיישב לידי, "אני אוהב אותך" אמרתי, הוא חייך ואמר בדמעות "גם אני אוהב את עצמי", צחקתי. העיניים שלי פגשו את שלו, הוא שם את הידיים שלו על הכתפיים שלי והתקרב אליי, התכוונתי לנשק אותו אבל אמילי רצה בינינו מתיישבת ליד הנרי ושואלת "אתה נסיך?" הנרי החייך וענה בחיוב, אמילי התרגשה וחיבקה אותו. מריה באה ולקחה את אמילי. השעה הייתה כבר 23:35 והנרי אמר שהוא צריך לחזור. נפרדתי ממנו והוא יצא החוצה,
"אז יחסים עם הוד מעלתו" קרלוס אמר, הוא גדול ממני בכמה שנים, מריה צחקה, "כן....." הסתכלתי על הרצפה "כן..." חייכתי לעצמי.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
275 מילים, די קצר אבל לא נורא
טוב אז.... אין לי מה לכתוב...

שלכם
החנונית🏳️‍🌈📚✨️

אסור - forbidden  (גמור)Where stories live. Discover now