אסור - forbidden (גמור)

פרק 8 - אוי פאק

נ"מ - הנרי
רכבתי על הסוס שלנו, כמו כל יום חמישי... וויל יצא לנקות את האורווה אבל.. טוב נו, הוא די בהה בי כל הזמן.
עם הזמן דיברנו והבנתי את התחביב שלו, הוא אוהב לצייר והוא ממש טוב בזה לעומתי.
הסטתי את מבטי לוויל ומיד התחרטתי על זה,
הוא כל כך יפה, הוא לבש ג'ינס וגופיה לבנה.
פאק כל כך רציתי אותו איתי, לבד, רק שנינו...
אני חושב שיש לי יותר מידי מחשבות של מתבגרים... בזמן האחרון אני מדמיין יותר.

ג'ורג', אחד המשרתים, הגיע וצעק על וויל שהוא לא מנקה ושהוא נראה הומו רצח כשהוא בוהה בי, וויל תירץ שהוא סתם רוצה לדעת איך זה לרכוב על סוס, אני לא חושב שג'ורג' האמין לו כי הוא נדבק לוויל כל היום. מה שאומר שלא יכולנו להתנשק.

ירדתי מהסוס, הסתכלתי על וויל וג'ורג', וויל ניגב זיעה מהמצח... וואו, זה עשה לי משהו.
אני מאוהב בו, אני יודע את זה, אבל אני לא בטוח אם הוא מאוהב בי כמו שאני מאוהב בו...

סוף סוף ג'ורג' עזב את וויל ויכולנו לעלות לחדר שלי ולהתמזמז, אני נשבע שהוא המנשק הכי טוב בעולם.
הוא העביר את היד שלו על הגב שלי ואז בשערי, צמרמורת עברה בי... אבל צמרמורת טובה...
אני אוהב את הרגשה של היד שלו על העור שלי.
אלפרד נכנס לחדר, הסמקתי כמו שלא הסמקתי בחיים שלי, "זה בסדר... תמשיכו, אני לא הומופוב" הוא אמר וחייך, היה לו חיוך חמים... הוא היה זקן, אבל נחמד... כמו סבא שלא היה לי.
וויל חייך לאלפרד ואז אמר "תודה, אלפרד, שאתה שומר את זה בסוד" הוא אמר והשתדל לא לבכות, הוא בוכה לפעמים... אבל הוא לא מוכן לספר לי למה.
אלפרד חייך ויצא מהחדר.
חזרתי לנשק את וויל. לפעמים אני חושב על זה שיכול להיות שהוא חושב שאני מנצל אותו... אני לא, אני באמת אוהב אותו...
הוא החזיר לי נשיקה ואז... נפתחה הדלת.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נ"מ - וויל
קפצתי בבהלה, פאק!
הסתובבתי לדלת וראיתי את ג'ורג' "ידעתי!" הוא אמר, הנרי קפא במקום, "אם אתה מספר את-" התחלתי להגיד אבל ג'ורג' כבר יצא בריצה מהחדר...
הסתובבתי להנרי, "פאק אני כל כך מצטער" אמרתי וטמנתי את הראש שלי בכתף שלו, הוא חזר למציאות, "זו לא אשמתך, חוץ מזה אני לא דואג לי... אני דואג לך" הרמתי את מבטי כשהוא אמר את זה. הסתכלתי לו בעיניים ואז הוא הוסיף "אל תדאג, אנחנו נטפל בזה", "איך?" שאלתי "שוחד" כשאמר את המילה הזו הוא נראה קצת עצוב, אני לא חושב שהוא רוצה לעשות את זה, אבל הוא חושב שאין ברירה ולי אין רעיון יותר טוב. הנהנתי בהסכמה.
השעה הייתה מאוחרת אז הלכתי לחדר שלי... נרדמתי די מהר.
חלמתי, אני מצייר, מצייר את הנרי... הרמתי את המבט מהציור וראיתי את האחיות שלי ואת ההורים שלי... מדממים וחבולים,  נועצים בי מבטים, שמעתי את הקול של אמא שלי אומר "זה אשמתך, אתה בחרת בו, והשארת אותנו לבד, תראה מה עשית" הסתכלתי על מריה, היא החזיקה את אמילי בידיים המדממות שלה, היה לה מבט של אכזבה בעיניים...
התעוררתי מתנשף, כולי מזיע. נכנסתי להתקלח.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נ"מ - הנרי

בבוקר אחרי המקלחת הלכתי להעיר את וויל, אבל כשנכנסתי לדר שלו הוא כבר היה ער... "בוא... אנחנו צריכים ללכת לשחד בחור" אמרתי עם חיוך, חיוך כואב ולא אמיתי... נראה שוויל הבין שזה לא חיוך אמיתי אך הוא לא אמר דבר, הוא הבין לבד שאני לא רוצה לדבר על זה, הוא גם לא נראה במצב משהו... נראלי היה לו סיוט.
הוא היה חיוור יותר מתמיד, זה היה ברור מאוד על העור השזוף שלו, רציתי לנשק אותו, אבל זה לא היה זמן טוב.

הלכנו לחפש את ג'ורג', שתקנו שתיקה מביכה. "הכל טוב?" שאלתי, הוא הסתכלת עליי "סתם סיוט" הוא ענה.
מצאנו את ג'ורג' ו-וויל משך אותו לחדר ריק, ואני נעלתי את הדלת.
"וואו וואו בואו נרגע, לא סיפרתי לאף אחד" ג'ורג' אמר בקול מתנשא ואז הוסיף "אבל אני מתכוון לספר" הוא חייך, ראיתי את הבמט בעיניים של וויל, הוא פחד... פחד שיגלו, גם אני פחדתי אבח אסור לי להראות את זה, "אתה לא תספר" אמרתי בקול אדיש במיוחד, "ולמה זה?" שאל ג'ורג', "אני אביא לך כסף ואתה לא תספר" השבתי, הוא חייך ושאל "כמה?", "400" עניתי
"600" הוא אמר
"450"
"700"
"500"
"550, סופי" הוא הציע
חייכתי, יצאתי מהחדר להביא את הכסף ו-וויל נשאר לשמור על ג'ורג'.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נ"מ - וויל

הסתכלתי על ג'ורג' וחיכיתי שהנרי יחזור, הנרי אמר שהוא מפחד עלי, וזה היה ממש חמוד מצדו.
אחרי רבע שעה הנרי חזר עם תיק מלא בכסף, הוא נתן אותו לג'ורג' ויצאנו מהחדר.
התכוונתי ללכת לחדר שלי אבל הנרי משך אותי לחדר שלו והפיל אותי על המיטה. הסמקתי.
"אאעעעע.... מה אתה עושה?" שאלתי, הוא הפסיק לחייך, הסתכל לי בעיניים ושאל "לא עכשיו, נכון?" נדנתי בראשי "סליחה" הוספתי.
הוא נשכב לידי, "למה סליחה? אתה לא צריך להתנצל" הוא אמר, דיברנו במשך שעתיים וזה היה כיף.
שאר היום היה משעמם... ונרדמתי די מהר כי הייתי עייף מכל העבודה. זו הייתה שינה ללא חלומות.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
772 מילים🥳
אשמח לדעת מה אתם חושבים על הפרק🥰

שלכם
החנונית✨️📚🏳️‍🌈