-I'm not giving up on you-

פרק 5

נ.מ-לואי💙

רצתי במעלה המדרגות.
דמעות נופלות מעיניי כמו טיפות הגשם שבחוץ.

נכנסתי לחדרי בטריקת דלת.
הרגשתי את כמויות האבק שנכנסות לאפי בכל נשימה שאני לוקח.
בכל זאת לא הייתי פה זמן מה.
אך זה באמת לא עניין אותי כרגע.

רציתי את החדר של הארי.
אני אמור להיות שם איתו, במיטה שלנו, מכורבלים.
השעה כבר מאוחרת- היינו אמורים עכשיו להתארגן לשינה יחדיו.
איך הכל השתנה פתאום?

‏התכסתי בשמיכה ונתתי לעצמי להישבר.
יבבות שבורות וחזקות יוצאות מפי.
הרגשתי את ראשי מתחיל לכאוב מרוב משיכות באף.

לפתע דפיקה חלשה נשמעה ברחבי החדר.
את האמת- פחדתי שזה יהיה הארי, ברצינות.
לא ידעתי איך אני יכול להתמודד מולו עכשיו.

״זה ליאם״ שמעתי קול מבעד לדלת שהצליח להרגיע אותי מעט.
״פתוח״ מלמלתי בשקט.

הוא פתח את הדלת וחשף את פניו הנפולות מעצב.
״לו..ילד שלי. או אלוהים אני כל כך מצטער שכל זה קרה.״ הוא התנפל עליי בחיבוק, ידע שזה מה שאני צריך.

חיבקתי אותו בחזרה.
הענקתי את כל כוחי בחיבוק הזה.
נתתי לעצמי להישען עליו ולתת לו להחזיק אותי.
וידעתי שאם ישחרר אותי, אני מסוגל ליפול.

מה לעזאזל עשיתי?
למה עשיתי את זה?
אי אפשר לתקן את זה.
זה כבר נעשה.
ושברתי אותו, שברתי את הארי.
שברתי אותו לרסיסים.
ושברתי את עצמי.

אבל לא אכפת לי מעצמי, זה מגיע לי. על היותי מטומטם.
לא מגיע להארי להיפגע- הוא טהור מידי בשביל זה.
אני הפרתי את ההבטחה שלנו.
נהגתי בטיפשות.

וכשנכנסתי הביתה וראיתי אותו שם, יכולתי לשמוע את ליבי מתנפץ לרסיסים.
הוא היה נראה כל כך פגוע, כל כך אבוד.
ואני גרמתי לזה.

אני לא יודע אם זה לטובה או לא.
אני עדיין מבולבל.
קשה לי לחשוב על מה היה יכול לקרות אם הייתי משתכנע ונשאר עם הארי.
יכולנו לאבד את כל מה שבנינו, כל מה שהשגנו.

״איך אתה מרגיש?״ ליאם ליטף לפניי, משחרר מעט את החיבוק.

הוא תמיד היה איתי כזה עדין.
יותר רגוע, יותר מכיל, יותר שליו.
יש בנינו קשר מיוחד.

אז, בתקופה הנוראית שהייתה לי, הוא תמיד הרגיש כאילו אני שביר.
כאילו אני איזה אגרטל שצריך לשמור עליו מכל דבר שרק זז.
גם אם הוא היה נוגע בי באיזה שהיא דרך, מחבק או סתם שם יד.
הוא היה עושה את זה כמה עדין שרק אפשר.
באותו הזמן שנאתי את זה, שנאתי להרגיש שמרחמים עליי.
אבל היום אני מבין מאיפה זה נבע, ואני דווקא מעריך את זה.

״ל-ליאם אני מרגיש נורא. אני לא יודע בכלל איך לתאר לך את זה. אני מרגיש שהעולם שלי קורס בלעדיו. ואפילו לא עבר יום.
אני לא מצליח לחשוב על כל השיט שאני הולך לעבור בתקופה הזאת, לא אכפת לי מזה. מצדי לעבור את זה מאתיים פעם כל עוד הארי לצידי. אני רק רוצה את הארי.״ הסתכלתי עליו בעיניים אדומות ודומעות, וקולי משדר כאב, רק כאב.