פרק 6

39 9 70
                                    

נ.מ-הארי💚

לפני שנתחיל בפרק אני רק רוצה להגיד שאתמול שמעתי "throw the dark" והמילים ממש מזכירות לי את הפאנפיק הזה!
אז מהיום השיר נושא של הפאנפיק יהיה טרו טה דארק!
תהנו מהפרק ❤️

ברגע שלואי נעלם מחדרי, נתתי לעצמי להתמוטט על מיטתי.

לא יכולתי לבכות יותר, נגמרו לי הדמעות.
אני עדיין מרגיש בסרט, או אפילו בחלום,
אני מרגיש שכל רגע אני עומד להתעורר ולגלות שאני במיטה לצד לואי.
לואי שלי.

היום אני מרגיש יותר כועס מאשר עצוב.
ולמה?
כי אסרו עליי לחיות.
אסרו עליי להיות עם מי שאני רוצה להיות.
אסרו עליי לאהוב.
אסרו עליי לשמוח.
אסרו עליי להיות נאהב.
אסרו עליי להרגיש בר מזל.

אתכם זה לא היה מרגיז?
שביום אחד מישהו יכול לבוא ולפוצץ לכם את הבועה היפה שנקראת ״מציאות זמנית״.
כבר עברתי מספיק שיט בחיים בשביל להבין שאושר הוא זמני.
והוא אפילו נדיר.

אני אף פעם לא נותן לעצמי לשכוח את זה, תמיד אני דואג להזכיר לעצמי לא לשקוע באושר, לא לתת לעצמי להיסחף לזה כל כך בקלות.

אבל הפעם..הפעם זה היה שונה.
נסחפתי לזה, לבועה היפה הזו.
חייתי את זה יותר מידי ששכחתי שזה כנראה יגמר.

וזה הכי רע, כי עכשיו אני מאוכזב, כועס, פגוע, ועוד כל כך הרבה רגשות שאין לי אפילו איך לבטא אותם.
אלה דברים שהייתי יכול למנוע מעצמי מלהרגיש.
אם רק הייתי זוכר שהכל יכול להתפוצץ לך בפנים.

להגיד לכם שאני מתחרט? אני לא. כי בכל זאת זאת הייתה התקופה הכי יפה בחיי.
ואולי עכשיו קשה לי אבל לא הייתי מוותר על כלום, לא משנה מה.
ואפילו הייתי מוכן לחוות את זה עוד הרבה פעמים.

לואי לימד אותי מה זה אהבה.
היו לי בני זוג לפני לואי, וחשבתי שאהבתי אותם.
מסתבר שלא..כי רק עכשיו למדתי באמת מה היא אהבה.
רק איתו.

קשה לי, קשה לי מאוד.
אמנם עבר בקושי יום..אבל זה מרגיש כבר נצח.
ולחשוב שאתמול בשעה הזאת עוד היינו ביחד ולא ידענו מה הולך לקרות בעוד שעה מזורגגת אחת.

׳איך אני הולך להופיע היום?׳
מחשבותיי נדדו להופעה של היום.

איך אני הולך להעמיד פנים שהכל טוב כשהכל קורס לי בין הידיים?
איך אוכל לחייך למעריצים כשכל מה שאני באמת רוצה זה לבכות?
איך אוכל לשמוע את לואי שר בקולו היפה בלי להזיל דמעה? טוב, זה כנראה לא יקרה..

-I'm not giving up on you-Where stories live. Discover now