-I'm not giving up on you-

פרק 2

נ.מ-לואי💙

הירח הופיע והשעה הייתה מאוחרת.
החלטנו כולנו לראות סרט.

הבנים יושבים בסלון ומחכים לי.
או יותר נכון,מחכים לפופקורן.

״לו אתה בא?״ הארי צעק מכיוון הסלון.
סומק עלה על לחיי.
הארי מחכה לי.
״כן נו כמה זמן לוקח לפופקורן להיות מוכן״ נייל צעק בתסכול.
ונייל..מחכה לפופקורן.

שמעתי את צפצוף המיקרוגל והוצאתי את הפופקורן בזהירות בכדי שלא אשרף מהחום.
הוצאתי מהארונית למעלה את קערת הפופקורן שלנו ומילאתי את כל תכולתה בפופקורן החם.

לאחר מכן הלכתי לסלון,שמתי את קערת הפופקורן בשולחן והתיישבתי על בירכיו של הארי.

השענתי את ראשי על כתפו והארי ליטף את ירכי.
״סוף סוף״ נייל זלל את הפופקורן ובא להפעיל את הסרט אך דפיקה בדלת עצרה אותו.

״אני אלך לפת-״ התחלתי להגיד אבל הדלת כבר נפתחה וסיימון הופיע.
כולנו שותקים ומביטים בפרצופו הזועם.

״סיימון הכל בסדר?״ הארי שבר את השתיקה ושאל ברוגע. החזיק את בירכי אפילו יותר.
״אתה ולואי, למעלה עכשיו.״ הוא אמר ועלה במדרגות לכיוון משרדו שממוקם בביתנו.

אני והארי הסתכלנו במבטים מבולבלים אחד על השני. וכך גם שאר הבנים.

לקחנו לעצמנו כמה דקות לפני שהלכנו. ירדתי מברכיו של הארי והתקדמנו למשרדו של סיימון.

"שבו בבקשה" סיימון מעסה את רקותיו, נראה שהוא ממש מנסה לרסן את כעסו.
זה גרם לי לתהות מה כבר יכול לקרות ולמה אני והארי קשורים לזה.

נכנסנו למשרדו הקטן והמוכר של סיימון.
במשרד יש שולחן עבודה וכיסא שמיועד לסיימון ועוד שניים ממולו שמיועדים לאורחי המשרד.
שני עציצים גדולים לצידו של השולחן לקישוט.
על השולחן היה את המחשב הגדול של אפל ולידו כמה ניירות ועטים זרוקים.
על הקירות היו כל מיני תעודות הוקרה, תמונות , ברכות וכו..

התיישבנו באיטיות ומבטינו עדיין מבולבלים.
"אתם יודעים למה אתם פה?" סיימון שאל בשקט, לא מסתכל עלינו.
"אנחנו אמורים לדעת למה אנחנו פה?" הארי שאל, טיפה בחוצפה.

תמיד היה להארי ביצים ליד סיימון. אני לא מבין את זה..אני תמיד משקשק לידו.
בואו נגיד שסיימון לא בן אדם..נחמד.

סיימון העלה בחדות את מבטו אל הארי.
"אל תתחצף,סטיילס." והארי הרים את ידו בכניעה.
"פתחתם אינטרנט ביומיים האחרונים?" סיימון שאל ושנינו הנדנו את ראשינו ללא.
"ובכן,האינטרנט גועש. תכירו-׳לארי סטיילנסון׳ !! מכירים?!?״
לפתע סיימון התפרץ וקמטי כעס בעיניו בלטו.

אני והארי לא עוזבים את מבטינו המבולבלים.
סיימון מדבר ברמזים..אני לא מבין אותו..

״תפסיק לדבר ברמזים סיימון! מה הולך?!״ הארי צעק.
ממש כאילו קרא את מחשבותיי.