"כשאני קוראת את הספר," היא המשיכה להסביר את מה שכבר התחילה קודם, "אני... טוב, לא ממש קוראת, יותר מרגישה שאני נמצאת שם-"
"מה זאת אומרת?" אמילי לא הבינה.
"זאת אומרת שכל מה שהיה כתוב שם, ממש הרגשתי שאני עושה. למעשה, זה היה כאילו אני נכנסת לתוך דמותה של אליס."
"אוו זה מגניב!"
"כן..." היא היתה חייבת להודות שזה די מגניב.
"אבל מי זאת אליס?"
"אני לא באמת יודעת, אבל מניחה שהיא חברה באירגון הפרובוקציה. או... לא יודעת, סתם חברה של אימא שלי."
"טוני," אמרה אמילי בלחש, נימת קולה עניינית, "זאת אימא שלך?!"
"כן," נאיה נאנחה.
אף פעם מעולם לא היה לה איזשהי מזכרת מאימה האמיתית. היא מעולם לא באמת ראתה אותה; את צורת הדיבור, את דרכי ההתבטאות, ואת מבטה העדין.
למעשה, זה היה דווקא הגיוני. רק לפני כחצי שנה היא גילתה את הסוד הכואב הזה.
רק לפני כחצי שנה היא חשפה את האמת על לידתה הקשה.
כל חייה ידעה היטב שקייטי זאת אימה. קייטי גידלה אותה במהלך כל חייה, טוב, כמעט כל חייה. מאז הכירה את אביה, דריי, שהיה שקוע בכאב עמוק בעקבות טוני, אישתו, היא הפכה לסוג של אימה.
או כך לפחות חשבה נאיה עד לפני כחצי שנה.
"אז זה היה בהיריון שלך," הבינה אמילי. נאיה ראתה בבירור את הכאב שבער בעיניה.
"כן..."
הן שתקו כמה שניות ארוכות. לאף אחת לא היה מה להגיד, עד שאמילי אזרה מעט אומץ ואמרה בחשש;
"זה בטח נחמד שיש לך עכשיו מזכרת ממנה."
זה היה נכון.
בפעם הראשונה בחייה היא "הכירה" את אימה.
"היה לכם בית יפה," אמרה אמילי, נאיה היתה בטוחה שעשתה את זה בכדי להסיט את הנושא.
"מממ, הוא היה בעיקר גדול."
"והגינה בכלל," הוסיפה אמילי.
נאיה חייכה. הגינה שלהם מאז ומעולם היתה מטופחת, זה היה התרפיה של אביה, לשתול, לסדר ולהשקות.
היא שמחה לדעת שהוא ממשיך את תחביבו גם עכשיו.
"זה אבא שלי," היא מילמלה בחיוך.
"אף פעם לא פגשתי את המשפחה שלך."
"טוב, זה כי אין כל כך את מי לפגוש."
"מה זאת אומרת?" שאלה אמילי.
"אין לי אחים, ואבא ואימא שלי נמצאים כל הזמן בעבודה. טוב, לא כל הזמן, אבל בדרך כלל."
"אהה," נראה היה שהיא לא לא יודעת מה להגיד, אך לבסוף אמרה, "איך קוראים להם?"
"קייטי ודריי," ענתה נאיה. היא אף פעם לא דיברה עם חברות שלה על משפחתה. זה היה מוזר. "טוב, אני מניחה שכבר הבנת שלאימי הקודמת קראו טוני."
YOU ARE READING
מעבר לגבולות המציאות - 2
Science Fictionהשנה השנייה בהלומרייה התחילה; ונהפכה למאבק הגדול ביותר בחייה של נאיה, הגיבורה. הגבולות בין האויב לחבר מתחילים להטשטש. הכל מתברר כמסובך ומסוכן הרבה יותר משחשבו. נאיה מנסה להגן על היקרים לה, אבל המשימה העומדת בפניהם דורשת הקרבה ונועזות רבה. היא מבטיחה...
