פרק 37

72 4 6
                                    

נקודת מבט לוקאס

כשהגענו הביתה ירדתי למרתף שם חיכתה לי האישה הזאת שאני אפילו לא מסוגל לומר שהיא אמא שלי " אז תספרי הכול מהתחלה " אמרתי בקול קר ואפל " אני כבר סיפרתי לך " היא ענתה " תספרי שוב " אמרתי לה ולקחתי סכין ראיתי בקצה של החדר כיסא אז לקחתי כי ידעתי שזה יקח זמן , התיישבתי על הכיסא וצפיתי באישה כבולה בכל מקום " תקשיבי יש לך יתרון שאת אישה ויותר מיזה שיש לנו קשר דם אבל עם לא תתחילי לספר אני לא אהסס  לחתוך לך את הראש " אמרתי באיום והיא הינהנה " אוקיי אז תקשיב עד הסוף " היא אמרה והינהנתי " זה התחיל במלחמה אבא שלך רצה ללכת לבד כדי שאני היה מוגנת וגם לא הייתי קשורה למאפיה אז לא ידעתי להשתמש בכלים בכל מקרה אני התנגדתי שהוא יצא לבד ואמרתי שדוד שלי ישמור עליכם כל הדרך ובסוף אחרי מלא שיכנועים הוא הסכים אז הכנו תיקים עם נשקים ואני לקחתי רק סכין כי לא ידעתי להשתמש באקדח ואבא שלך לקח הכול , ויצאנו לקחנו מטוס והגענו לרוסיה בלילה הראשון לקחנו מלון כמובן עם שמות בדויים כדי שלא יזהו ויחשדו היינו במלון במשך שלושה ימים עד שכל החיילים התיצבו וביום הרביעי יצאנו לקחנו שישה מכוניות כדי שלא נהיה עמוסים ממש עם מישהו יפצע והגענו לאחוזה פעם מי ששלט זה היה עדיין מוריס זה ששמעתי שהקאפו של שיקגו הרגה בכל מקרה הגענו לאחוזה שלו והרגנו חלק מהחיילים שלו הרגשנו בעננים שאנחנו אולי נצליח להפיל את המאפיה שלו ואז ראינו אותו מולנו הוא כיוון אקדח אליי ואבא שלך כיוון עליו ומוריס ירה כדור הרגשתי שזה הדקות האחרונות שלי אבל לפני שהכדור פגע בי אבא שלך דחף אותי וקיבל במקומי על החזה ליד הלב ולפני שהרגו גם אותי מוריס הציע הצעה וזה שאני ישאר חייה אבל אני היה תחת שלטונם ולא חשבתי יותר מידיי אז עניתי כן , כמובן שיום אחרי לצערי אמרו שאבא שלך מת ובשביל שתחשבו ששנינו מתנו אז חיילים של מוריס לקחו אותי לבת חולים וזייפו מוניטור כדי שיראה שאני מתה עז עשיתי כיאילו אני מתה ואז שהלכתם החיילים שילמו לרופאים על זה שזייפו ולקחו אותי שוב לאחוזה שלהם , שם נשארתי לפעמים הכריחו אותי לתת מידע וששמעו שמצאת אהבה ושהיא הקאפו של שיקגו אמרו לי ללכת להרוג אותה ואז לחטוף אותך את לילקולס ואת אלדו ובהתחלה לא הצלחתי למצוא אותכם ורק אתמול ראיתי שאתם במסעדה אז עשיתי את העבודה שלי כי אמרו שאני אמות עם לא אעשה את זה ובעיכרון זהו " היא הסבירה והינהנתי " אז לפי מה שאני מבין את שיקרת למאפיה את עכשיו חלק מהרוסים כמעט הרגת את האישה היחידה שאני אוהב ויותר מיזה נתת לי לגדל את האחים שלי כל חיי , את חושבת שאחרי כל זה את יכולה לחיות " אמרתי והיא לא ענתה " את גם ככה לא במאפיה שלנו יותר אז לא יקרה כלום עם תמותי כמו שהיה אמור לקרות אני צודק " שאלתי שאלה רטורית והיא הינהנה קמתי ממקומי ואיתי את הסכין התקדמתי עליה ונשימתה נעתקה והיא הפכה לאדומה לקחתי את הסכין והכנסתי לה לרגל " את יודעת שהיית יכולה להרוג את הילד שהיה לי " אמרתי לה בקול מעוות לא אכפת לי שזאת אמא שלי " אני מצטערת לא ידעתי " היא אמרה בגמגום ובפחד " את צריכה לומר לקאפו שלך שלא הצלחת במשימה והמוות אני כבר מטפל " אמרתי ונשימתה נעצרה מפחד " או שאני יומר לו כבר לבד עם הקדשה קטנה " עניתי לעצמי והעברתי את הסכין על צווארה " זה הזמן להפרד אמא " אמרתי בקול קר וחתכתי את ראשה

הנסיכה שלו (1)Where stories live. Discover now