נקודת מבט עדי
עבר כבר שבוע מאז שראיתי את הזונה הזאת וטוב שכך כי הייתי הורגת אותה עם הציפורניים המודבקות שלה , כבר ההקאות הפסיקו ואני כבר מצפה לדעת מי יש לי בבטן אז כמובן שלוקי מנסה לזרז את הרופא כדי לומר לנו אבל בסדר אני יחכה כמו ילדה גדולה
עכשיו אני יושבת במטבח מחכה שאלדו יקום ויכין לי אוכל " נוו אלדו אני רעבה " אמרתי לו " אז תכיני לעצמך " הוא ענה בפשטות " תקשיב לי טוב אם אתה לא תקום ותכין לי אתה תהיה בצרות שבחיים לא קיבלת " אמרתי באזהרה " בסדר בסדר נהיית כלבה בזמן האחרון " הוא אמר ופשוט התחלתי לבכות " מה איך את בוכה פתאום , מה קרה עדידה " הוא אמר " אתה לא אוהב אותי " אני אומרת בקול עצוב וממשיכה לבכות " לא זה לא נכון אני מת עליך אל תדאגי אני יכין לך משהו שאת אוהבת " הוא אמר והפסקתי לבכות " תודה " אמרתי בחיוך " מה איך את משנה מצב רוח כל שניה " הוא אמר מבולבל " אני לא יודעת " אמרתי בפשטות והמשכתי לעבוד מהמחשב אני עדיין מפחדת לומר לדודה שלי על ההריון אני לא יודעת איך היא תגיב או עם היא לא תקשיב כי היא בעבודה אז אני יתקשר כשאני היה מוכנה שכנראה לא יקרא בחיים
לוקאס נכנס בדלת והתקדם למטבח הוא נישק את ראשי " מה קורה לאישה היפה שלי " הוא אמר ושפתיו התרככו לי בשיער " הכול טוב אלדו מכין לי אוכל " עניתי כמו ילדה קטנה ונמרצת " אהה תודה אלדו " לוקאס אמר ואלדו הינהן לוקי התיישב לידי והסתכל אליי במבט רציני " תקשיבי דיברתי עם הרופא והוא אמר שהוא יכול לומר לנו את העובר אבל זה לא היה בטוח אז את רוצה עכשיו לדעת " הוא שאל בקול קר שצמרר אותי " אמממ לא אני יחכה לזמן הנכון " עניתי גם בקול קר והוא הינהן
כשקיבלתי את האוכל אכלתי בשקט ועניתי על מיילים וכשסיימתי קמתי ועליתי לחדר שנכנסתי היה את לוקאס שם שכוב על המיטה התקדמתי לאט ובחשש " לוקאס מה קרה " אמרתי בקול דואג " כלום " קולו היה עדיין קר " ברצינות קרה משהו ואני יודעת " עניתי לו נשכבתי לידו ושיחקתי בשערו " כלום הרוסים המזדיינים האלה במעקב עליך " הוא אמר ורעד מכעס " הכול טוב אני פה מוגנת איתכם מבטיחה שכלום לא יקרה כמו השבועה שלך ושל האחים שלך " אני אומרת " מה איך את יודעת על השבועה " הוא ענה במהירות במהירות " אל תדאג אלדו סיפר לי " עניתי והוא נאנח
" אתה יודע נראלי שאני אוהבת אותך , כיאילו זה חדש לי עדיין אז סליחה עם זה מוזר " אני אומרת בגמגום והוא נישק אותי כיאילו אני האוויר שלו והוא חייב אותי כדי לא למות " אני גם אוהב אותך נסיכה שלי " הוא אמר מתנשם מהנשיקה החזה שלי עולה יורד במהירות והוא נישק אותי שוב " אני צריכה אותך " אמרתי בגניחה " לא קיבלנו אישור מהרופא אז תצטרכי לחכות חרמנית קטנה " הוא אמר וצחקתי וגם הוא ושוב הוא הצמיד בין שפתינו הנחתי את ידי על חזהו והתנקתי
מימנו " תגיד מה אתה אומר שכולנו נצא למסעדה הערב " אמרתי פתאום " לא מסוכן בחוץ הרוסים מחפשים אותך " הוא ענה " נו אבל אני איתך " ראיתי זיק של היסוס בעיניו אבל אז הוא הינהן " אוקיי תתלבשי יוצאים עוד חצי שעה אני מעדכן את כולם " הוא אמר וקם מימני בזמן הזה הלכתי לחדר ארונות ובחרתי שמלה שחורה צמודה כי עדיין לא יצאה לי בטן אז אני יכולה ונעלתי נעלי סניקרס לבנות כי לא רציתי עקבים לקחתי טיק שחור של שאנל (המותג לא הילדה ) והשפרצתי בושם עשיתי בייביליס רק בקצבות והייתי מוכנה שירדתי ראיתי את כולם מוכנים חוץ משנאל שירדה איתי וכריסטיאן בשמלה אדומה מהממתיצאנו וכל אחד לקח מכונית שונה , אלדו עם לילקולס שנאל עם רויס וכריס ואני עם לוקאס
הגברתי קצת יותר את השירים ולוקאס ליטף את יריכי למעלה למטה " תתרכז " אמרתי שהרגשתי אותו עולה לתחתון שלי " אני לא יכול שאת לידי בשמלה הזאת " הוא אמר בקול מלא תשוקה " אז תתרכז בכל זאת אני לא רוצה לעבור תאונה " אמרתי בצחקוק והמשחנו בנסיעהכשהגענו יצאתי מהמכונית ונכנסתי מחזיקה ביד של לוקי שישמור אליי נכנסנו למסעדה מפוארת ומהממת התיישבנו בשולחן ענק עגול באמצע של המסעדה אלדו הזמין לנו יין אדום ולי מיץ ענבים ואז התפריטים הגיעו אני הזמנתי פסטה סלומון אלדו רויס לילקולס כריסטיאן ולוקאס הזמינו סטייק ושנאל הזמינה סלט אכלנו דיברנו וצחקנו מלא עד ששמענו בום חזק כולנו קמנו והוצאנו נשקים וכך גם אני התקדמתי לדלת ליד הבנים כיוונתי את האקדח לדלת שאם מישהו יכנס אז אני יהרוג אותו ובאמת מישהו נכנס עם אקדח שלוף ומסכה שחורה ושהוא שלף את המסכה הבנתי שזאת אישה בגיל בערך החמישים שלה בשיער חום ואז הבנתי שאני היחידה שמכוונת אקדח כולם כבר הורידו והיו בשוק " עדי תורידי את הנשק " לוקאס אמר בקול קר שהוא חייב להיות אבל בתוכי אני יודעת שהוא לא מתכוון
האישה מכוונת עליי את האקדח ולא מורידה ואני מרגישה לחץ מתחיל להשפיע " מה את עושה פה " לוקאס אמר וכולם התרחקו השאירו את לוקאס לידי " ילד שלי אתה לא שמח לראות שחזרתי " היא אמרה ופערתי את עיניי זאת אמא שלו " אני יסביר בקצרה מה היה במלחמה אבא שלך מת ורצו להרוג אותי או שאני יעבוד איתם אז אמרתי שאני רוצה לעבוד איתם כדי להשגיח עליכם מרחוק ואז ששמעו על האישה החדשה שלך שלחו אותי להרוג אותה " היא אמרה והרגשתי זעה נוזלת לי על המצח " אז את לא חייבת להרוג אותה תגידי להם שאת לא מצאת אותה " לוקאס אמר ומנסה לשמור על קול קר אפילו מול אמא שלו " מצטערת ילדי אני חייבת להרוג אותה כי אם לא הם יהרגו אותי " היא ענתה התחלתי להתנשם חזק יותר " לא אמא תורידי עכשיו את האקדח " הוא צעק מתסכול " מה אתה מעדיף אותה או אותי " היא שאלה והיה שקט בחדר אף אחד לא נשם ואף אחד לא דיבר אחרי רגע שמעתי קול של יריאה ועיני התגלגלו לאחור נפלתי על הרצפה בחוזקה וראיתי שחור
לפחות אני מתה עכשיו לא?---------------------------------------------------------
אוקיי תקשיבו פרק מותח במיוחד וסוף לא כל כך טוב אבל מה לעשות כולנו ידענו שזה יקרא
אז אהובים שלי תהנו בפרק הבא 🫶🏻
YOU ARE READING
הנסיכה שלו (1)
Romansaעדי רומנו: אני לא אהבתי אף אחד חוץ מדודה שלי ואולי קצת את האויב שלי אבל הם היחידים , קשה מאוד להיכנס ללב שלי זה מצריך המון טכניקות וביצועים שאין לכל אחד אבל כשהוא הגיע הלב שלי נפתח לבד ואולי אני יתחרט על זה אבל כרגע אני יודעת שככה הלב שלי רוצה לוק...