הנסיכה שלו (1)

פרק 36

נקודת מבט לוקאס

שיט שיט שיט ראיתי את עדי על הרצפה עם כדור בחזה שקיבלה מאמא שלי איך זה הגיוני , אני קופא במקום לא מסוגל לזוז צעקות העירו אותי מהקיפאון וראיתי את אלדו מנסה להעיר את עדי הסתכלתי במבט אחד על אמא שלי יריתי לה פעמיים בשני הרגליים היא נפלה ולקחתי פיקוד " אוקיי רויס שנאל וכריסטיאן, תקחו אותה למחסן עינויים ולילקולס ואלדו אתם איתי בואו לבית חולים מהר " צעקתי לכולם והם הינהנו , כבר לא יכולתי לומר שזאת אמא שלי לא הייתי מסוגל לחשוב שאמא שלי ירתה בנסיכה שלי אבל זה לא הזמן לתשובות הכנסנו את עדי מהר למושב האחורי ונכנסנו למכוניות שלנו נסעתי הכי מהר שיכולתי כדי להציל את הבת זוג שלי ואת התינוק שלי , עברתי במלא רמזורים אין לי זמן לחכות להם והגענו הפנים של עדי הפכו לכחולות קצת הרמתי אותה ונכנסתי זה היה הבית חולים של המאפיה אז ישר קיבלו אותנו והכניסו אותה לחדר עם רופאות כי ביקשתי

כבר שלוש שעות ואין תשובה הרופאים יוצאים וחוזרים כבר מליון פעם אבל אין תשובה ואני מרגיש את העצבים מתגברים הסתכלתי שניה על לילקולס ואלדו לילקולס התכתב שניה עם חייל ואלדו היה שקוע במחשבות " אלדו הכול טוב " אמרתי לו והוא הסתכל אליי " אמא שלי הרגה את החברה הכי טובה שלי " הוא אמר בקול קר ורובוטי " האמא שבחיים לא ידעתי שיש לי כי היא מתה בלידה שלי " הוא הוסיף והרגשתי דקירה קטנה שנזכרתי

* הסתכלתי על אבי ואימי על המיטה חסרי חיים אלדו היה בן חודש לילקו בן ארבע ואני בן חמש הרגשתי שני ידיים קטנות וחמימות נוגעות לי בכתף הסתכלתי ואלה היו אלדו מצד אחד ולינקו ומצד שני " לוקה הכול בסדר אתה איתנו " לינקו אמר ואלדו הוציא קולות של תינוק מפיו הינהנתי לו ולא בכיתי לא הייתי מסוגל לראות אותם ככה אני רוצה אותם בחזרה, מרחוק ראיתי אחד מקרובי המשפחה של אמא והוא הגיע עם שני מכתבים לי אחד מאמא ואחד ואבא הם כתבו לפני המלחמה לקחתי את הראשון של אבא שלי ובו כתוב " בן גדול ויקר שלי אל תדאג אתה גיבור והמאפיה בידיים שלך השארתי לך את המאפיה הכי חזקה שיש אבל תשמור אליה חזק אתה תעלה לשלטון הקאפו רק בגיל 14 עד אז תמשיך את מה שהתחלתי ללמד אותך והחייל הכי נאמן שלי ילמד אותך את כל השאר
אני אוהב אותך ילד שלי ותשמור על עצמך והאחים שלך " שסיימתי לקרוא קיבלתי את המכתב ושמרתי אותו בכיס קרוב אליי ואז פתחתי את המכתב עם הכתב היפה של אמא " ילד קטן שלי אני יודעת שקשה לך אבל הבאתי לך את התפקיד הכי קשה והוא לשמור על האחים שלך לילקולס ואלדו וכמובן על עצמך , תהיה כמו אמא שלהם תגדל את אלדו שהיה ילד טוב עם ערכים כמו שגידלתי אתכם אני תמיד שומרת אליך מלמעלה ואל תדאג יבוא יום ותמצא את אהבתך ותהיה גם אתה אבא משלך , אוהבת אותך מכול הלב ילד קטן שלי " קיפלתי בחזרה גם את המכתב הזה ושמרתי אותו ואני יעשה כמו שאמא תמיד תרצה שאני יעשה אני אוהב את האחים שלי יותר מכול הסתובבתי לאחים שלי , לקחתי את ידיהם הקטנות " באש ובמים , בשמיים וביבשה " התחלתי לומר " עד שהמוות יפריד בינינו " אמרנו אני ולילקולס אלדו סתם המשיך עם קולות התינוק *
יצאתי מהפלשבק כאילו זה היה מחלה והסתכלתי על עדי מהחלון של החדר היא נראתה שלווה , אלדו גם קם והסתכל מהחלון ודמעה ירדה מעיניו חיבקתי אותו מהצד והוא אותי " אני צריך ללכת היה בעיה עם אמא " לילקולס אמר ואלדו עיוות את פניו שהזכירו את המילה אמא " מה קרה " שאלתי עדיין בקול קר " כרגע לא צריך להדאיג אותך תשאר עם עדי " הוא אמר והינהנתי חזרתי להסתכל עליה

אחרי כמה שעות רופא יצא ואני ואלדו נעמדנו " אדוני הכול עבר חלק התינוק עדיין חיי ועדי גם אבל היא צריכה להיות בתרדמת כמה ימים היא תתעורר מזה " הוא אמר והסתרתי את החיוך שיצא לי אבל לעומתי אלדו חייך חיוך רחב , הנהנתי לרופא והוא הלך אלדו קפץ אליי בחיבוק ולחש לי באוזן " היא חייה הנסיכה שלך חייה " הוא אמר וצחקתי והוא ירד מימני
לקחתי את אלדו והלכנו לבית " מה נעשה בבית בלי עדי? " אלדו שאל " תראה רפונזל " עניתי וציחקקתי  והוא נתן לי מכה ביד " סתם יש לנו עבודה לעשות " שאלתי " מה העבודה " אלדו שאל " לדבר עם האישה " אמרתי ואלדו נאנח
אמא אני בדרך להרוג אותך סופית