שיניתי אותו

התקרבות מסוכנת

קריאה מהנה ❤️
פרק 10: התקרבות מסוכנת
נקודת מבט: אלכס

כשהשמש החלה לשקוע, הפארק התמלא באור חם וכתום. אני ולילי ישבנו על הדשא, הידיים שלנו מצטרפות, מרגישות כמו חלק מאותו רגע. האקשן מהקרב הקודם היה עדיין באוויר, אבל עבורי, לא היה זה חשוב. הכל מתמקד בלילי – היא הייתה הכוכב שלי.

"את יודעת," אמרתי, מנסה להניח את כל המתח שהייתי בו, "אני לא זוכר מתי הרגשתי כל כך... חופשי."

היא חייכה, חיוך שגרם לי להרגיש כאילו אני ממש יכול לפרוץ קדימה. "זה כי אתה עוזב את המסכות שלך," היא ענתה. "אתה לא צריך להיות מי שאתה חושב שכולם מצפים ממך. אתה יכול להיות פשוט אתה."

לפתע, מחשבה על מה שהיה בשיחה שלנו התפרצה. "לילי, אני לא רוצה שהרגשות שלנו יתערבבו עם כל מה שקורה מסביבנו. את יודעת איך זה. זה לא פשוט."

"אבל אני רוצה לנסות," היא ענתה בכנות, והקול שלה היה כמו מנגינה. "אני לא מפחדת ממה שיגידו. אני רק רוצה להיות איתך."

דיברנו עוד על הדברים שבינינו, עד שהרגשתי שאני רוצה להפתיע אותה. "מה את אומרת על מסיבת הפולמאנית ביום שישי?" שאלתי. "אולי נלך ביחד?"

"מה, אני אתלבש כמו אחת מהבנות שזורקות את עצמן עליך?" היא שאלה בצחוק. "אני לא רוצה להיות עוד אחת ברשימה שלך."

"לא," אמרתי, מנסה לשדר רצינות. "אני לא רוצה שאת תהיי כמו כל השאר. אני רוצה שתהיי שלי. לא סתם עוד אחת."

היא היססה לרגע, כאילו המילים שלי גרמו לה להרגיש משהו הרבה יותר עמוק. "טוב, אם אתה מתכוון לזה, אני אחשוב על זה," היא ענתה בעדינות, והעיניים שלה נצצו.

נקודת מבט: לילי

השיחה עם אלכס השאירה אותי במצב של חוסר שקט. הוא היה שונה מכל בחור אחר, והרצון שלו לבעוט בציפיות של כולם נגע בי. הוא לא פחד להיות הוא עצמו, גם אם זה אומר להתעסק עם סיטואציות מסוכנות.

למחרת בבית הספר, התחושה הייתה מתוחה. שמועות על הריב מהפארק התפשטו, ובחורים מבית הספר התגודדו לדבר על זה. כשהגעתי לשיעור, כמה מהחברות שלי שאלו אותי אם אני בסדר.

"אני בסדר," עניתי, אבל הרגשתי שהן לא באמת מאמינות לי. "זה היה סתם ריב."

"את לא נראית ככה," אחת מהן אמרה, והרגשתי את הכעס עולה בי. "את יודעת איך זה יכול להיגמר, נכון? אלכס מעורב בכל מיני דברים, את לא רוצה להיכנס למקום הזה."

"אתם לא מבינות אותו," עניתי, וגיליתי שאני מגוננת עליו כמו שהוא הגן עליי. "הוא לא כמו שחשבתם. הוא... הוא אדם טוב."

"את מאוהבת בו, נכון?" שאלה חברה אחרת, וחייכתי בלי יכולת לעצור את עצמי. "זה לא זה. אני פשוט... אני רוצה להכיר אותו."

לא רציתי להיכנס לפרטים, אבל היה בי רצון להילחם על מה שהרגשתי. אלכס היה יותר מסטוציונר. הוא היה מישהו שעשה אותי להרגיש חיה.

נקודת מבט: אלכס

בערב, כשחזרתי הביתה, הרגשתי מתוח. זה היה המצב של חיי. שוב, לעבור על הגבולות, להרגיש את השפעת הכוח עליי. אבל הפעם, לילי הייתה חלק מזה, ולא יכולתי להפסיק לחשוב עליה.

ישבתי בחדר שלי, ממתין לשיחת טלפון, ואז קיבלתי הודעה ממנה. "היי, איך היה היום?" היא כתבה.

עניתי מהר. "מתוח. הרבה אנשים מדברים על מה שקרה אתמול. מה איתך?"

"תמונות מהמסיבה מתחילות להסתובב," היא ענתה. "אני קצת מפחדת, אבל אני רוצה להיות איתך."

לבסוף, החיוך שלי התפשט. "בואי אלי מחר בערב. נלמד לשנינו איך ליהנות יחד. נברח מכל הבלגן."

"אוקי," היא כתבה, והלב שלי החמיא לי. היא מתקרבת אלי, וכשהגענו למסיבת הפולמאנית, הכל יתממש.

באותו רגע, הבנתי שהפעם לא יהיה לי פשוט. המסיבה לא תצא בלי אתגרים. תהיתי מה עליי לעשות כדי לשמור על לילי. אבל עם כל מה שקרה, אני ידעתי שאני לא מוכן לאבד אותה.