שיניתי אותו

החלטות

קריאה מהנה❤️
פרק 19: החלטות
נקודת מבט: אלכס

בוקר יום שני הגיע, והרגשתי כאילו אני חי בסרט. הלילה המיוחד עם לילי עדיין הדהד במחשבות שלי. השקיעה שצפיתי בה אתמול הייתה תזכורת לכך שיכולות להיות אהבות אמיתיות. השמש שקעה ונעלמה, אבל ההרגשה שלי נשארה חמה ונעימה. הכל נראה שונה, כאילו אני רואה את העולם באור חדש.

הגעתי לבית הספר עם מחשבות על לילי, על איך שהרגשנו יחד. כשהגעתי לשיעור הראשון, מצאתי את עצמי מתגעגע אליה. במהלך השיעור, לא הצלחתי להתרכז במורה. רק המחשבה על חוויותינו האחרונות עם לילי השפיעה עליי. אני לא יכול להפסיק לחשוב עליה – על החיוך שלה, על איך היא הסתכלה עליי בעיניים המלאות רגש.

כששיעור מתמטיקה סוף סוף הסתיים, מיהרתי לצאת לחצר. לא יכולתי להמתין לראות את לילי. החבר'ה שלי זיהו את ההתלהבות שלי, אבל לא נתתי להם הזדמנות לשאול שאלות. אני פשוט רצתי. חיפשתי את לילי עד שמצאתי אותה יושבת על הספסל עם חברותיה, צוחקות ומדברות.

היא החזירה לי חיוך, ואני הרגשתי את הלב שלי פועם במהירות. "היי, מה שלומך?" שאלתי, מתקרב אליה.

"היי, טוב. מה איתך?" היא ענתה, והחיוך שלה רק הדגיש את הכימיה בינינו.

"חשבתי עלינו," אמרתי, משיב לה במבט רציני. "אני חושב שצריך לדבר על מה שקרה."

הבעות הפנים שלה השתנו לרגע, ואני יכולתי להרגיש את החשש שלה. "אני יודעת. זה לא פשוט, אבל אני רוצה לנסות," היא ענתה.

ליבי התרומם. "גם אני," עניתי. "אני לא רוצה שזה ייגמר. אני רוצה להמשיך עם זה."

נקודת מבט: לילי

כשסיימנו לדבר, הרגשתי את העומס שבקשר שלנו מתגבר. מצאתי את עצמי מהרהרת בכל הפרטים – מה המשמעות של הקשר הזה? האם אני מוכנה לכל מה שקשור לאהבה, לשברון לב, לרגשות שמתחילים לפרוץ? הרצון להיות עם אלכס היה חזק, אבל הפחד מכך שיפגע בי היה גם הוא נוכח.

ביום שלישי, אלכס שלח לי הודעה ששואלת אם אני מוכנה לדבר על מה שחשוב. החלטתי שאני לא יכולה להימנע מזה יותר. אני צריכה לדבר על הרגשות שלי, על מה שאני רוצה. נפגשנו באותה המסעדה שבה התחלנו לדבר על מה שעברנו.

התיישבנו בשולחן קטן, והאווירה הייתה מתוחה. אלכס היה מחויך, ואני ניסיתי להתאושש מהבלבול שחשתי. "אז מה את חושבת?" הוא שאל, ואני הרגשתי את הלב שלי פועם במהירות.

"אני מתרגשת, אלכס," אמרתי. "אני מרגישה שאנחנו מתקרבים, אבל אני גם מפחדת."

"למה?" הוא שאל, מתקרב אליי, אני יכולה לראות את המתח בעיניו.

"לא יודעת אם אני מוכנה לקשר כזה," הסברתי. "אני לא רוצה להזיק, ולא רוצה לפגוע בך."

הרגשתי שהשיחה הזו לא הולכת להיות קלה. הרגשתי שאני מתגוננת, כאילו אני מנסה להגן על הלב שלי. "אני לא רוצה שזה יפגע בנו," הוספתי, וראיתי את הבעות הפנים שלו משתנות.

"את לא מאכזבת אותי, לילי," הוא אמר. "אני כאן בשבילך. אם את לא מוכנה, אני מבין. אני רוצה לדעת שאת בסדר."

הרגשתי שהלב שלי נפתח לרווחה. אלכס היה כל כך תומך, ואני יכולתי לראות שהוא מתכוון לזה. לא הייתה לי תשובות מוחלטות, אבל הרגשתי שהקשר הזה הוא משהו שאני רוצה להילחם עליו.

נקודת מבט: אלכס

ביום שישי, כשעברתי על פני המסדרון, עיני נתקלו בלילי, והיא נראתה מצוינת. היא חייכה אליי, ואני הרגשתי שזו ההזדמנות שלי לדבר עליה שוב. לא יכולתי להפסיק לחשוב על השיחה שלנו במסעדה, על איך שהיא נראתה מבולבלת, אבל אני לא יכולתי להפסיק להרגיש את המשיכה אליה.

נפגשנו שוב באותה המסעדה, והפעם היינו יותר פתוחים. "לילי," התחלתי, "אני רוצה להיות איתך, אבל אני גם מבין שזה לא פשוט."

היא נראתה מתוחה, והלב שלי החמיץ פעימה. "אלכס," היא אמרה, "יש לי תחושה שזה לא מתאים."

"למה?" שאלתי, מופתע מהשאלה.

"אני מרגישה שיש הרבה על הכף," היא הסבירה. "ואני לא יודעת אם אני מוכנה לאכזב אותך."

"את לא מאכזבת אותי, לילי," אמרתי. "אני כאן בשבילך. אני לא רוצה להכריח אותך לשום דבר."

נראה היה שהשיחה הזו מאוד משכה אותי. אני הרגשתי שהשיחה שלנו הבהירה לי דברים רבים על מה שאני רוצה ועל מה שאני מוכן לתת.

נקודת מבט: לילי

לאחר השיחה עם אלכס, הרגשתי כבדות בלב. מצד אחד, אני התרגשתי מהמחשבה על הקשר שלנו, אך מצד שני, חששתי מהשפעות השיח הזה על מערכת היחסים שלנו. האם אני מוכנה ליחסים אינטימיים יותר? האם אני יכולה להסתכן שוב?

באותו לילה, כשחזרתי הביתה, החלטתי שאני צריכה לחשוב על הדברים לעומק. ישבתי עם עצמי, ניסיתי להבין מה אני מרגישה ומה אני רוצה. אחרי חצי שעה של שקט, החלטתי שאני מוכנה לנסות להבין את הקשר הזה עם אלכס.

מה אני רוצה? מה באמת חשוב לי?

הרגשתי שאני זקוקה לתשובות, שהלב שלי מתפתה לסבב עם אלכס, אבל יש עדיין כמה דברים שאני רוצה להבין. אני יודעת שיש לו רגשות כלפיי, ואני רוצה להרגיש את זה גם כן, אבל זה דורש אותי לגלות יותר על עצמי.