להיות נאהבת

6

אריאנה

סירבתי להאמין שאני לא בחלום רע.
אין שום סיכוי, שאני, אריאנה, הייתי, ודיברתי איתו.
הייתי ודיברתי עם מישהו שהולך להיות בקרוב הקאפו של המאפיה האיטלקית.
ניסיתי להכיל את כל מה ששמעתי עכשיו,
״בהצלחה לו, זה יקרה עוד הרבה.״ אימי קבעה בעייפות, ״לא יודע מה איתכם, אני חוזר לישון. רומאו רומנו לא יהיה זה שיתן לי שעות שינה, לילה טוב לכם.״ אבי אמר, ועלה לחדר.
״לילה טוב,״ אני וליאם אמרו בו זמנית.
״הוא צודק, וליאם, תבדוק שהיא תירדם בזמן הקרוב, היא צריכה לקום מוקדם. לילה טוב ילדים״ אימי אמרה,
״היית יכולה לבקש ממני לישון מוקדם אמא,״
״גברת אריאנה, שתינו יודעות שמוקדם בשבילך זה שתיים בלילה. לילה טוב ילדים,״
גנחתי בתסכול, ״בסדר אמא, לילה טוב״ ליאם אמא לאימי. ״לילה טוב אמא,״ אמרתי, לפני שעלתה לחדר.

נשארנו רק אני וליאם בסלון. רציתי לעשות הכל בשביל לשכוח את מה שקרה בעשר דקות האחרונות. אבל, במקום פשוט לשים ראש על ליאם, ושתשרור דממה, הוא התחיל לדבר.
״אריאנה,״ אמר ליאם בטון דאגני,
״מה?״ עניתי בעייפות, כל היום הזה, היה כלכך מוזר, קרו כלכך הרבה דברים, אני לא חושבת שהמוח שלי לא מוכן ויכול להכיל הכל.

"מה יש לך? את מתנהגת מוזר.." ענה עם קול דואג, וסימן של חשד, "מ..מה?" אמרתי כלא מבינה,
ליאם מכיר אותי כמו את כף ידו, ואני,יכולה להבין אותו רק מלהסתכל על פניו. אני לא רוצה לספר לו כרגע את מה שקרה הבוקר ובצהריים, זה יהיה כמו לקוות שהמורה למתמטיקה לא תביא שיעורים. ליאם יתעצבן,ויתחיל לשאול מלא שאלות, והראש שלי לא בנוי לזה כרגע. המוח שלי משתולל מעיכול המידע שגיליתי, מהעובדה שישבתי עם הקאפו הבא באותה מכונית. מהעובדה שהתנגשתי בו והרסתי לו את החולצה, עדיין, לא מבינה, איך הוא לא הרג אותי על זה?

"אריאנה?, הכל טוב? את מדאיגה אותי." קולו של ליאם קטע את המחשבות שלי, ניסיתי להתנהג בשיא הטבעיות, ״כן כן, הכל בסדר. פשוט, כואב לי הראש מהרעש של הפיצוץ, ואני עדיין קצת בפאניקה, אני..א.. אעלה לישון, כבר מאוחר," ליאם הסתכל עלי בעיניים חושדות, כנראה, החליט לעזוב את הנושא, ואמר, "בסדר, תנוחי, ומחר נקנה את הציוד שלך. ועל הדרך, נדבר, בסדר?" אמר, "אני פשוט דואג לך" המשיך לומר, בעודו מעביר את ידו בשערו.

לפעמים, אני באמת חושבת שליאם עושה יותר מידי בשביל אחרים. אם זה לדאוג לי, או לאמא, אפילו לעזור לאבא לפעמים. אני מרגישה שהוא עושה הכל בשביל אחרים, ולא עושה כלום בשביל עצמו. אפילו שזה לא נכון, כי עובדה שהוא עובד ועושה את כל מה שביכולתו להצליח.

"זה בסדר, אני פשוט צריכה לנוח קצת, יהיה בסדר. תלך גם אתה לישון, אתה צריך את זה בידיוק כמוני. נדחה את המסיכות למחר,״ אמרתי בחיוך, בעודי מחבקת אותו, וליאם נישק את ראשי.
לאחר מכן, כיבה את הטלוויזיה, ועלינו למעלה,
כל אחד מאיתנו הלך אל חדרו. לפני שנכנסתי אל חדרי, אמרתי, ״לילה טוב ליאם,״
״לילה טוב אריאנה״ השיב, וכל אחד נכנס לחדרו.