☀️
אביגל:
״אמא אני יוצאת,אני אחזור סביבות שלוש בלילה.״ צעקתי וסגרתי את הדלת,אני כל כך אוהבת את חודש אלול,הפשטות שיש באוויר,ללכת לחפש שווארמה פתוחה אחרי הסליחות.
אני מתקדמת לבית כנסת שנמצא כמה דקות מהבית שלי,די פשוט באזור שאני גרה בו,לא עשירים יותר מדי אבל גם לא רעבים ללחם,ישתבח שמו לעד.
פשוט,זה מה שאני אוהבת במקום הזה.
הכל ככ פשוט.
רוב השכונה שלי הם דתיים ככה שהרחוב מלא וכולם בדרך לאותו מקום,לבקש סליחה,כל אחד והצרה שלו או הצורך שלו לבקש סליחה,להתפלל לאבא שבשמיים כי המלך בשדה עכשיו,ואיזה צרה יש לי...
״סליחה?״ מישהו שואל ואני קופצת,התנתקתי שוב.
״כן?״ אני עונה בחשש,אני לא מזהה אותו ואני מזהה את כולם.
״את מתכוונת להיכנס בול מתחילים." ברקע נשמעות התפילות,שתי בתי כנסת אחד לעד השני,גן עדן שאין כמותו.
״אחרייך.״ השבתי ונכנסו יחדו לבית הכנסת.
אני עולה לעזרת נשים ומתיישבת.
התפילה הזאת תרגש אותי כל פעם מחדש,תלמד אותי כל פעם מחדש את חשיבות התפילה ואת חשיבות הסליחה,את הבנה כמה העם ישראל רק צריך להתפלל ובורא עולם יושיע אותו.
כרגיל הצעירים שבנינו ינסו לתפוס את מרום ממרומים,הרבה אומרים שסליחות נהיה טרנד השנה ואני לא מסכימה עם זה,אני חושבת שבסוף כולנו הבנו מה הדרך האמיתית,ומי מרפא לבבות.
״מרום ממרומים רחם על עגומים...״ אני שומעת קול שאני לא מזהה ומחליטה להתקדם יותר כדי לראות,זה אותו אחד שראיתי ממקודם,הוא חדש כאן אני לא מזהה אותו.״יאללה אבי בואי נלך לשבת אצל אודיה,רק אחד וחצי.״ אחינועם ממלמלת במדרגות מהיציאה מהבית כנסת.
״תגידי אחי את מכירה את החדש הזה שהתפלל את הקטע של מרום ממרומים?״ אני שואלת,כי אני באמת לא מזהה אותו ותמיד נחמד להכיר אנשים חדשים למרות שאין לי הרבה ידידים,כמעט ובכלל.
״האמת שראיתי אותו לפני איזה יומיים בסופר,חתיך לא?״ חתיך מאוד,למען האמת יש כאן הרבה בחורים שנראים טוב אבל חבל שרק נראים טוב,מי כמוני יודעת.
״לא הסתכלתי ככ.״ אני ממלמלת,הוא בול עובר לידנו ביציאה מהבית כנסת ואחינועם כמו אחינועם יודעת להביך אנשים זרים.
״נו חתיכי מה אתה עושה במקום המבודד שלנו,אני אחינועם במקרה פנוי?״ היא שואלת אותו ואני דופקת לה מפרק.
״את מדברת אליי?״ הוא שואל ומתיישב על המדרגות ליד יהודה,שנמצא בגולני וכנראה היום חזר לחמשוש.
״כן בטח אלייך,אז אל יהודה המכוער הזה שצריך להפסיק להסתפר כמו ערס.״ יהודה מרים לכיוונה אצבע שלישית ומחייך.
הוא שרוף עליה,כולם שרופים על אחינועם,היא החברה הכי טובה שלי כבר שלוש שנים והיא הכי מדהימה בעולם.
היא התמימות שנשארה בעולם,היא האחות שלי.
״עברתי לכאן מהדרום,לא מאמין שעד שברחתי מהאזעקות שם עכשיו יש אזעקות בצפון,איזה מדינה יאללה.״ דרומי זה טוב.
״ואת החייכנית מה שמך?״ הוא מצביע לכיווני,ואני נבוכה.
״אביגל אבל כולם קוראים לי אבי,אתה יודע חברים שלי ומשפחה.״
״שם יפה.״ ומה שמך?אני רוצה לשאול אבל הוא מקדים אותי.
״ישראל,זה השם שלי אתן יודעות יעקוב אבינו, סבא של סבא שם שעובר מדור לדור.״ כמו אצל כל הדתיים.
לא משנה כמה מוזר לקרוא לתינוק שרק נולד בשנות ה2000 יוסף כך יקרא,מסורת לא שוברים.
״נו מה התיישבנו כאן?״ אחינועם אומרת ביאוש ומתקשרת לאודיה.
״תקשיבי אנחנו יוצאות אלייך יהודה והחדש באים גם.״ היא אומרת בלי לשאול אותם.
אמן עליי קצת מהביטחון שיש לה ושלא יבינו לא נכון,יש לי ביטחון אבל לא כשמדובר בגברים.
״לא חשבת לשאול אותנו אם אנחנו רוצים לבוא בכלל? ׳יואו יהודה בא לך לבזבז את החופשה מהצבא אצל המפגרות של הישוב׳,אוף אתכן.״ הוא מחקה את אחינועם ומחפש לחרפן אותה,ביום שהם יפסיקו לריב המשיח יגיע.
״מה קרה יהודה נפגעת שאמרתי שהחדש חתיך ואתה לא?״
״יש לי שם את יודעת,גם הסברתי אפילו למה קוראים לי ככה מה לא אהבת את השם שאת קוראת לי החדש.״ הוא שואל ואני יכולה לשמוע את הגלגלים במוח של אחי זזים.
״תקשיב בערך כולם יקראו לך החדש עד שיבוא אחד אחר חדש,רק עוזרות לך להתרגל.״ ככה זה שכולם כאן מכירים את כולם.
״תודה על העזרה בננות למי אמרתן שאנחנו הולכים?״ הוא אומר ומקים את יהודה שתקוע עם פרצוף זחוח.
ישראל נעזר בי כדי לקום ללא ידיעה מוקדמת ואני קופצת.
״הכל בסדר?״ הוא שואל ואחינועם מסתכלת עליי.
למה אני תמיד חייבת להיות בולטת בקטע מוזר,למה?
״כןכן בטח סתם נבהלתי.״ אני ממלמלת.
״היי אני לא נושך את יודעת?״ הוא אומר ומחייך אליי,רק עכשיו שמתי לב שיש לו עיניים ירוקות.
עיניים רגועות כאלה,מלאות בטוב.
״אני מצטערת להפריע לכם ברגע רומנטי והכל אבל אודיה תוריד לנו אחת אם לא נגיע כבר,יש אוכל טוב ואל תדאג יהודה דאגנו שגם האקסית היפה שלך תהיה שם,אולי תהנה הלילה.״״בא לשכונה בחור חדש..״ כולם שרים בגינה של אודיה ומקדישים לישראל,אנחנו מקום מבודד,לא קל להיכנס לכאן אבל אם מישהו נכנס.
אז הוא אח על אמת,כמו שהערסים אומרים,או יהודה שכבר הספיק לעלות לחדר אורחים של אודיה במקרה עם האקסית שלו.וזה היה הלילה ששינה הרבה בחיינו בלי שידענו שישנה.
היי חברות שנים שלא כתבתי כאן,הרבה הרבה שנים שלא הייתי כאן,הסיפור הזה יהיה מלא באהבה וזיקה ליהדות,הסיפור הזה יספר את הסיפור האישי שלי,הרבה מהחיים שלי,אנשים שהכרתי,דברים שעברתי.
אשמח שתשתפו במסע שלי.
אם מישהי מרגישה צורך להתחזק וגם להנות מהיופי הישראלי,מהפשטות שיש בישראל,זה הספר בשבילכן.
אולי לראות את הדתיים קצת אחרת,להכיר צדדים אחרים בישראל היפה.
ומזה אהבה מהשמיים?עוד תגלו.
ובסך הכל
רומן ישראלי אסלי.
מקווה שתאהבו
💋💋בס״ד.
☀️
YOU ARE READING
אהבה מהשמיים
Romansaישראל,אביגל. החדש והמתוסבכת. הדתי עם העיניים הירוקות והחייכנית עם העיניים העצבות. החתיך עם הכיפה והיפה של הישוב. אביגל אהבה את הים ואת הגלים,את השמש בכל שעות היום ובמיוחד כשהיא זורחת,זה הזכיר לה שכל מכשול אפשר לעבור. התאהבה בדת מגיל קטן. הילדה החייכ...