BROKEN SOULS

פרק 2

ליאם עמד במטבח, מביט בשעון, הזמן עבר לאט.
זו הייתה השעה שבה סקוט היה צריך לקבל את הארוחה שלו.
הוא ארז את האורז והירקות המוקפצים בקופסא.

הוא עמד בשקט מול דלת החדר.
ג׳ון אמר שהוא עדיין בפגישה, אז הוא חיכה.
ליאם נשך את שפתו, פוצע את התחתונה ושואב את הדם פנימה.
האם הוא ערפד?
לא היה לו זמן לערער בשאלה הזאת, דלת החדר נפתחה ואישה גבוהה על עקבים יצאה. היא שלחה בו מבט חטוף לפני שהמשיכה ללכת.
״סקוט?״ הוא נכנס פנימה בשקט. אוחז את הקופסא היטב.

״הכנתי לך ירקות מוקפצים ואורז.אמרת שיש לך פגישה חשובה אז לא רציתי להכין לך אוכל כבד״.
״אתה תמיד מכין בשר בימי שלישי״ השפה שלו שהתעקלה כלפי מעלה גרמה לגופו של הצעיר לרעוד.
״אני מצטער, פשוט חשבתי ש-״
״אל תחשוב״ הוא קטע אותי, קולו זועם ״רק תעשה. אף אחד לא ביקש ממך לחשוב״.

ליאם הניח את קופסאת האוכל על השולחן ופנה לצאת.
״אתה הולך הביתה?״
״אני חוזר למשמרת״ הוא לחש.
״מתי אתה מסיים?״
״כרגיל, בשלוש״ ליאם נגס בשפתו התחתונה שוב, נרתע מהכאב ״אלך לאסוף את נואה אחר כך״.
מצידו של סקוט לא נשמעה תגובה.

******************

כשמפתחות החנות מסתובבים במנעול, ליאם משחרר נשימה שהוא לא ידע שהחזיק. הריח המוכר של ספרים ישנים מקבל את פניו – תערובת של אבק, נייר, ודיו. כאן, בין המדפים הצפופים, הוא מרגיש לרגע שהוא כמעט בלתי נראה, בטוח. המקום הזה תמיד היה מפלט עבורו. לפחות עד שהמשמרת תסתיים.

הוא מתיישב מאחורי הדלפק ומניח את המעיל על הכיסא שלידו. מעט לקוחות נכנסים בשעות האלה, וזה בדיוק מה שהוא מקווה. היום הוא זקוק לשקט – שקט מהצרחות של סקוט ומהקולות שמסתחררים בראשו ללא הפסקה.

בעודו עובר על מלאי הספרים שנמסרו למכירה, הפעמון בדלת מצלצל. אישה מבוגרת עם תיק גדול נכנסת פנימה ומחייכת אליו בנימוס. ליאם מנסה להשיב חיוך, אך הוא מרגיש שהפנים שלו לא לגמרי משתפות פעולה. הוא עוזר לה למצוא ספר, שולף אותו באצבעות עדינות כאילו מדובר בחפץ שביר.

כשסיים עם הלקוחה והיא יוצאת, הדלת נפתחת שוב, אך הפעם משהו בלב שלו מתהדק. גבר צעיר, בערך בגילו, נכנס לחנות ונעמד מול אחד המדפים. ליאם מבחין מיד בפרטים קטנים: מכנסי ג'ינס שחוקים, תיק גב ישן, ומבט שנראה מעט אבוד – בדיוק כמו המבט שהיה לליאם לפני זמן לא רב.

"צריך עזרה?" ליאם שואל בשקט.

הבחור מסובב את ראשו לעברו ומחייך קלות. "לא, אני רק מסתכל... האמת היא, אני קצת חדש כאן באזור."

ליאם מהנהן ומנסה לשמור על ארשת פנים רגועה, אבל משהו באינטראקציה הזו מרגיש אחרת. אולי כי הבחור נראה רגוע, פתוח – בדיוק מה שליאם מרגיש שהוא שכח איך להיות.