Behind Blue Eyes || Larry Stylinson

פרק 8: לבבות שחורים

אז... חזרתי?
כמובן שאני לא יכולה להתלונן על שלא הגענו למטרה בפרקים הקודמים
מקווה שתהנו מהפרק ❤️

💙💚

'יש לי חברה, לואי'

המשפט ההוא עדיין הדהד בראשי גם למחרת בבוקר. קמתי בשעה 10:00, ראשי עדיין בוער מכמות האלכוהול ששתיתי.

הייתי רגיל לשתות אלכוהול. זה היה דבר די בסיסי בשבילי, במיוחד עם האופי של העבודה שאני עובד בה. אבל הנגאובר כזה אינטנסיבי לא הרגשתי במשך הרבה מאוד זמן.

התרוממתי לישיבה, מניח את ידי על ראשי בכאב, מנסה ללחוץ עליו כדי להרגיע אותו ללא הצלחה. והמשפט המשיך להדהד בראשי.

'יש לי חברה, לואי'. 'יש לי חברה, לואי'. 'יש לי חברה, לואי'.

קמתי ממיטת הקינג-סייז הנוחה שלי ויצאתי מהחדר באיטיות, עדיין מעט מתנדנד. בסלון הסוויטה ראיתי את זאין ואוולין, עיניהם לכודות על טלוויזיה בזמן ששניהם התכרבלו תחת אותה השמיכה.

"בוקר." סיננתי בעצבים כשהתיישבתי על הכורסה האפורה לידם.

שניהם העבירו את מבטם אליי בתנועה זהה.

"אתה לא נראה מאושר במיוחד." אוולין אמרה את המובן מאליו. "לא הלך חלק עם הבחור שלך אתמול?"

"לא. כמעט התנשקנו, וברגע האחרון הוא דחה אותי." עניתי, ושניהם הרימו את גבותיהם בהפתעה, שוב בסנכרון מושלם שגרם לי לרצות להקיא.

"הוא דחה אותך?" זאין שאל כלא מאמין, ואני הנהנתי באיטיות.

"הוא אמר שיש לו חברה והתרחק ממני." עניתי מעט בעצבנות. "לעזאזל, הייתי כל כך פאקינג קרוב. אני בטוח שאם היינו מתנשקים הוא היה שוכח מהברנדה המטומטמת הזאת".

"אמה." אוולין תיקנה אותי, ואני רק גלגלתי את עיניי בחוסר אכפתיות. "אבל זה טוב, לא? אתה יכול להודיע לחברה שלו שהוא לא בגד בה, ושהיא יכולה להיות רגועה".

"איך לעזאזל זה טוב?" שאלתי אותה, מרים מעט את קולי. "פאקינג 1000 יורו".

"לואי, אתה לא רציני." הפעם זה היה תורה של אוולין להתעצבן. "זה נכון שאנחנו צריכים את הכסף. אבל היא בהריון ממנו. עומד להיות להם ילד".

"סליחה שזה לא ממש מעניין אותי, מכשפה." פלטתי בחוסר רגישות, זוכה לגלגול עיניים ממנה.

זאין הביט בי במבט חושד, עיניו הצטמצמו עוד ועוד ככל שהביט בי יותר. לא ניתקתי את מבטי ממנו, די מעוצבן מכך שבהה בי בצורה כזו. "מה לעזאזל, מאליק?"

"כלום. ממש כלום." הוא ענה בפשטות, ממשיך להביט בי עם עיניים מצומצמות.

רטנתי בקול וקמתי ממקומי. "אני הולך לנצל את חדר האוכל של המלון. אתם באים?"