פרק 9: משאלה ראשונה

82 25 227
                                    

שלוםםםםם סליחה על ההתעכבות
תקופה עמוסה
אוהבת את כולם כולן סליחה ומחילה ❤️🖤

מקווה שתהנו מהפרקקקק
תרשמו פה משהו מעניין

💙💚

"מישהו כאן?" שאלתי בקול כשחזרתי מהריצה אל הסוויטה, אך כל מה ששמעתי היה דממה מוחלטת. שקט קר ומדויק. בדיוק מה שחיפשתי.

הלכתי לכיוון החדר שלי, שולף בגדים נקיים מהארון הלבן ופושט ממני את בגדי הספורט, שהיו דביקים ורטובים לגמרי מזיעה.

נכנסתי למקלחת, מתענג מהתחושה של המים החמים על הגוף שלי. הראש שלי, באופן מפתיע, כאב פחות אחרי הריצה. ההנגאובר כמעט עבר לגמרי, אך המחשבות על הבחור המתולתל לא עברו כלל.

משהו בו משך אותי יותר משהייתי מוכן להודות. הוא סיקרן אותי- אולי יותר מידי. זאת הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי עניין מסוים בעבודה שלי. בדרך כלל הייתי מצליח לכבוש את הקורבן תוך מספר שעות, גורם להם להרגיש שהם חייבים להגיע איתי למצב אינטימי כמה שיותר מהר. אבל איתו.. זה היה שונה.

זה לא רק בגלל שהוא דחה אותי כשניסיתי לנשק אותו. זה היה.. הכל. כל חלק וחלק בו היה שונה מכולם. זאת הייתה הפעם הראשונה שהקורבן שהייתי צריך לפתות, לזיין ולזרוק, הרגיש כמו מישהו עם לב ענק.

לחשוב על זה גרם לתחושת בחילה להתעורר בבטני, ורטנתי בשקט כשהרגשתי את זה. אני לא אמור לחשוב עליו לעומק. הוא משימה. הוא בסך הכל עבודה בשבילי, ושום דבר מעבר לזה.

שמעתי את דלת הכניסה נטרקת, ומיד לאחר מכן, מספר צעדים מתקדמים לכיוון החדר שלי.

"אתה כאן, שטן?" זה היה קולו העמוק של זאין.

"מתקלח." עניתי בפשטות, לא מפסיק גם כאשר פתח את דלת החדר. הצצתי עם ראשי מבעד לווילון, רואה את זאין עומד בכניסה ונשען על משקוף הדלת, חיוך קטן על שפתיו.

"ממה אתה כל כך מאושר, מאליק?"

"אני תמיד מאושר, טומו. זה ההבדל בינינו." הוא ענה, החיוך לא יורד מפניו.

זה היה די נכון. לזאין הייתה ראיית חיים הרבה יותר אופטימית ושמחה, לעומתי, שראיתי דברים בצורה יותר אפורה.

זה נכון מה שאומרים על נערים בסיכון. חלק יקחו את זה למקום חיובי ובונה, וחלק יקחו את זה למקום אפל שכולל הרבה הרס עצמי. אך למרות שזאין התמקד באור ואני התמקדתי בחושך, בסופו של דבר מצאנו את עצמנו בדיוק באותו המקום.

כי אי אפשר לצפות ליותר מזה מאנשים כמונו.

"איך היה עם הארי?"

"אני בטוח שהוא רוצה אותי, מאליק. ואתה כבר יודע שאני אף פעם לא טועה".

זאין גיחך מעט בזמן שאני סגרתי את המים. לקחתי את המגבת מהמעמד וליפפתי אותה סביב מותניי לפני שיצאתי מהאמבטיה, ממשיך להביט בו.

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: 4 days ago ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

Behind Blue Eyes || Larry StylinsonWhere stories live. Discover now