לפעמים מרגיש לי שאני צריכה רגע לברוח
לברוח מהעולם
לברוח מהרעשים
לברוח מהאנשים
לברוח בעיקר מעצמי
מהמחשבות הטורדניות שאוכלות אותי מבפנים
מהלב שמרגיש יותר מדי רגשות כואבים
אז אני שמה את האוזניות שלי ושמה שירים, נכנסת לעולם אחר ומקשיבה למילים
תקראו לזה מנותקת או חסרת חיים
אבל זה מה שמציל אותי מעצמי, מה זה שממלא אותי בצבעים
YOU ARE READING
מהפתקים שלי
Poetryלפעמים יש לי תובנות על החיים, שנופלים עלי בבת אחת ואני לא יודעת איפה לרכז אותם. שמתי לב שדברים שאני חושבת או אומרת משנים מחשבה ועוזרים לאנשים. כמו פסיכולוגית, מכירים? אז אם אתם מרגישים שאתם צריכים לקחת פוס מהחיים לעצור את הרדיפה אחרי העושר ולהתמקד...
