לברוח

פרק 3 : נשיקה ראשונה - אחרונה

ניסיתי לרדת במהירות במדרגות אך לא יכולתי מכיוון שלוקאס תפס אותי .

"את לא לומדת מטעויות נכון טיילור ?" הוא שאל וניתן היה לשמוע בקולו שהוא עצבני .

" תעזוב אותי !" צרחתי עליו כשהוא הרים אותי על גבו ועלה במדרגה שהספקתי לרדת , חוזר לחדר המקלחת .

"תסתמי !" הוא צרח עליי בחזרה מפיל אותי על הרצפה הקרה , הרחק מהזכוכיות.

"זאת הייתה טעות כל כך גדולה טיילור,-"

"בבקשה תעזוב אותי אני מצטערת !בבקשה תן לי ללכת !"לוקאס נקטע בידי הצעקה שלי .
"על תעיזי לצעוק עליי !" לוקאס צרח עליי והמבט שלי נהפך למפוחד.

"קומי." הוא דרש לאחר מספר שניות . היססתי , מנסה לנחש איזה מהלך עומד מאחורי מילותיו .

"אמרתי קומיי."הוא דיבר בשיניים חשוקות .

קמתי באיטיות והתכווצתי מכאב כשנזכרתי שהזכוכית הזאת עדיין תקועה לי בבטן .

"ל-לוקאס בבקשה , אני נ-."

"את הולכת להיות ילדה טובה ולהוריד כל פיסת בד שעוטפת את הגוף האלוהי שלך בעודי צופה בך ." הוא אמר בחומרה , העיינים שלו מבזיקות בתאווה .

דמעות זלגו מעיני והרגשתי חסרת אונים , הוא לא יכול להכריח אותי לעשות את זה .

"ל-ל-אא אתה לא יכול ל-להכריח אותי לעשות את זה ." גימגמתי מנגבת כמה דמעות שירדו מעייני .

"אווו בייבי אני יכול ועוד איך." חיוך נפרש על שפתיו והלב שלי דפק במהירות לא נורמלית .

"ל-לוקאס בבקשה תפסיק , אנ-ננני לא מרגישה טוב ." ניסיתי להסביר לו , מדחיקה את הכאב .

"זה לוק בשבילך ." הוא נזף בי , הוא לא שמע את מה שאמרתי? אני פצועה ! איך הוא יכול פשוט להתעלם מזה ?!

הרמתי את החולצה שלי למעלה חושפת בפניי לוקאס את הפצע שלי , מובכת מאיך שהוא בוחן אותי .

"יופי בייבי זאת כבר התקדמות , נסיים עם זה מהר ונשכח את זה ." הוא אמר מרוצה מעצמו . מ-מה ?! מה זאת אומרת ? הוא לא רואה את הפצע שלי?

"מה ?! לוק אתה לא רואה את זה ?! " שאלתי מצביעה על הבטן החשופה שלי .

"כן אני רואה טוב מאוד , יש לך במה להשוויץ בייבי ." הוא קרץ לעברי ונישארתי מבולבלת . מה הולך פה? אני מדמיינת ?

התקדמתי לעבר המראות שהיו בתוך המקלחת והבחנתי בזכוכית נעוצה בתוך המראה , בידיוק איפה שהבטן שלי משתקפת .