אני מתעוררת לבוקר קר מהרגיל ומופתעת לגלות את הגשם מכה בגלים עוצמתיים את קורת הגג , אני משפשפת את עייני בעייפות ומחפשת במרחבי החדר את לוקאס.
החלל הריק מדגיש את חסרונו ואני ממהרת לסדר את עצמי במראה של הארון , להחליף בגדים ולהראות כמו בן אדם נורמלי ולא כמו זומבי .
אני יוצאת למסדרון וגל של חום עוטף אותי , הנורה האדומה של החימום דולקת ואור קטן בצבע ירוק מאיר את הכפתור .
לאחר שאני יורדת במדרגות אני מחפשת אותו ברחבי הבית הענק , אך מלבד כמה פרצופים חמוצים של מאבטחים חמושים אין זכר אליו .
אני מחליטה ללכת לאחד מהשומרים ולשאול אותו , אני מקווה בתוך ליבי שהשומר שאליו אני מתקרבת רק עוטה מסכה של בן אדם קשוח וקר ושבתוך ליבו הוא בסך הכול אדם שממלא את משרתו .
"שלום." אני מגייסת חיוך חמים כשאני נעמדת מול השומר העומד כמו פסל ליד דלת הכניסה.
כתגובה הוא רק מגלגל עיינים ומתעלם , אני חייבת להודות שהייתי מופתעת מהחוצפה והגסות רוח שלו אך בחרתי שלא לקחת זאת קשה.
"אממ , איפה לוקאס ? כאילו אתה יודע איפה הוא ?" אני שואלת קצת מבולבלת .
"זה מידע שאני לא יכול למסור." הקול הרובוטי שלו עונה במקומו ורק מלשמוע זאת אני מתחילה להשתעמם , איזה איש חסר חיים ועלוב שהדבר הכי טוב שהוא עושה זה לעמוד מול דלת ולדאוג שאני לא אצא ממנה .
"אז אתה לא יכול להגיד לי ?" אני מנסה שוב ואני רואה אותו מתחיל להתעצבן למרות שעדיין שומר על הבעה קפואה .
"לא." הוא שומר על איפוק ואני מסתובבת לכיוון הסלון בעצבים .
אני מתיישבת על הספה הנוחה מעט עצבנית ובעיקר מאוכזבת , רציתי לקום מחובקת בזרעותיו של לוקאס כשהוא לוחש לי כמה שהוא אוהב אותי .
ישבתי לי בספה ללא מעשה במשך חצי שעה עד שקמתי למטבח להביא לי כוס מים ולחטוף איזה חטיף לארוחת בוקר .
כשהגעתי למטבח ליבי החסיר פעימה , על כיסא הבר ישבה נערה בגילי עם שיער בלונדיני ארוך ושמלה קצרצרה שחושפת חלק נכבד מישבנה , במיוחד כשהיא ישובה .
עייניה הכחולות נעצרו על שלי וסומק עלה על לחיי , אני לא יודעת אם הרגשתי יותר עצבנית או מבוישת כי לא כל כך ידעתי איך להגיב .
"מותר לשאול מי את?" היא שאלה אותי בנחמדות והרגשתי צביטה כשנזכרתי מאיפה היא הייתה מוכרת לי , היא הייתה אחת מהבנות שנמרחו על לוקאס אתמול במסיבה.
"אממ כן , אני טיילור ." אני מחייכת חיוך ביישני והיא מחזירה לי חיוך יפיפה החושף גומות.
"אני אלכס , אני חברה של לוקאס." הלב שלי נשבר בזה הרגע ושום דבר כבר לא מעניין אותי .
אותה הרגשה נוראית עיפעפה אותי וכבר לא הייתי צמאה ורעבה , משום מה זה לא הפתיע אותי כל כך . הרי בסופו של דבר זה לוקאס.
YOU ARE READING
לברוח
Romansטיילור מאץ' נערה רגילה אשר חייה את חייה עם אמה החד הורית לאחר שאביה מת בתאונת דרכים , נחטפת בידי אדם אשר מנהל כנופיה בצפון העיר הקטנה שלה . האדם שמתגלה כטיפוס אכזרי , גס רוח ואלים . מכריח את טיילור לאהוב אותו בדרכים לא כל כך נעימות . טיילור אשר נימצ...
