סורי שלקח לי זמן להמשיך בננות היה לי מחסום כתיבה חחח אז עכשיו אני ממשיכה תהנו!
הסתובבתי באיטיות ונעמדתי מול אדן הוא נראה לפחות, בן עשרים הוא היה פאקינג חתיך אש!
שערו היה שחור פחם ,עיניו היום ירוקות כמו הדשא הטרי, פניו היו חלקות ללא שום קמט
ואז התעשתתי ושאלתי: "מי אתה?"
הוא חייך חיוך עדין ואמר: "קוראים לי לאונרדו, אני ערפד כפי שאת בטח רואה, אבל אל תדאגי חזרתי לכאן כפי שהבטחתי, אני יציל אותך מלואיס אהובתי, קיבלתי את האות שהוא פה, " הוא התחיל להתקדם לעברי,
ו רגע לפני שהוא היה לידי לחש "הזכרונות שלך חזרו"?
לחשתי "חלקית " וכאן כבר לא יכולתי לעצור את עצמי פרצתי בבכי ,הוא פשוט קירב אותי לחזור ואמר אל "תדאגי יפתי יהיה בסדר,"
הרגשתי מיקום מה נינוחה בחברתו הייתי בטוחה שאני יכולה לבטוח בו, מסיבה כולשהי,
אז שאלתי "מי אתה? למה אני מרגישה שאני יכולה, לבטוח בך למרות העובדה שאתה ערפד הוא הסתכל אל תוך עניי ברכות אין סופית ואמר "תישבי זה יקח קצת זמן" ,התיישבתי על הספה מולו, מחכה שיתחיל,
הוא התחיל:
" נולדתי לפני חמשת אלפים וחמש שנים,"
פערתי את עניי בתדהמה הוא הסתכל עלי לרגע וחייך "כמאה שנה לאחר שהישתנתי הגעתי לכפר שבו נולדת, באותו יום שהגעתי אמא שלך ילדה אותך,
שניכסתי לכפר שמעתי את הצעקות , שלה ואז לפתע שמעתי קול מתוק כל כך , חכיתי שינקו את החדר וביקשתי להיכנס לבפנים לצפות בתינוקת , אביך היה אדם נהדר הוא אמר לי ,בשחה בוא הכנס ,וניכנסתי לבפנים התרדמתי לאיפנ שאת שכבת ןזה היה מדהים!
היית כל כך קטנה ,ושברירית אבל פתאום פקחת את ענייך הכחולות והסתכל עלי זה היה מבט תמים כל כך ,שובר כל כך מיד ביקשתי מדרה מאביך בתור המלווה שלך בלי שום כסף,והוא כמובן הסכים ,
וככה היה בכול השנים גדלת והפכת לנערה יפה כל כך רגישה ,היחידה שהצליחה להיכנס אל תוך ליבי, התאהבתי בך מהמבט הראשון ואז שהיית כבת חמש עשרה החלטתי שאני יכול לספר לך את סודי,"
(הערת הסופרת:ההורים של ג'ס באותה תקופה לא ידעו שהוא ערפד, אם הם היו יודים הם לא היו נותנים לו להתקרב אליה )
"בהתחלה היית מופתעת טיפה מפוחדת , ואז אמרת לי זה לא משנה מה אתה אני אוהבת אותך כמו שאתה", " זה היה היום המאושר בחיי ואז הרגשתי מספיק בנוח לספר לך על רגשותי ,את קיבלת את אהבתי והיינו זוג אוהבים "
הוא הביט בי בגעגועים ואמרתי לעצמי איך פלא שהתאהבתי בו גיכחתי ,פניו לפתע הרצינו "הכל היה מושלם עד שהוא הופיע, ,לואיס הוא ראה אותך ושבית את ליבו גם
ולבסוף הוא תפס את ליבך " הוא הביט בי במבט עצוב על פניו ,"הייתם ביחד מספר חודשים ןאני הייתי בן הצללים שומר עלייך ,יום אחד שהוא נסע מיחוץ לעיר ונשארנו ביחד אמרת לי :
"לאונרדו אתה יודע ,אני אוהבת את לואיס ,אבל יש לי הרגשה שמשהו רע עומד לקרות ואני יודעת שזה יפגע באחד ממנו,
בבקשה אני רוצה שתבטיח לי שאם יקרה איזה משהו תהיה אחראי שלא יפגעו באף אחד ממנו לא בי ,או בך או בלואיס ," הנהנתי בשקט ואמרתי כן יקירתי ,כעבור כמה שעות לואיס שב לבית והיה חייב לצאת לצוד הוא הרגיש להוט להראות לך את כוחו,
"וכך יצאת איתי אף על פי התנגדותי לפתע שמעתי צרחב רחוקה שהיא הייתה קולך רצתי אלייך ברגע שהוא שאב ממך את טיפת דמך האחרונה ,נפלת על הקרקע גוססת ולואיס התעורר והבין מה הוא עשה אבל לא נתתי לו להתקרב אלייך המילים האחרונות שאמרת לי היו "תזכור מה שהבטחת לי לאונרדו ,אני מצטערת "הדמעה ירדה מעיינך וענייך רפרפו ונסגרו ,
וזה היה סופך ככה הוא סיים הוא הסתכל אלי ואני השפלתי את ממבטי , ושאלתי "עדיין יש לך רגשות כלפיי?" הוא הרים את מבטי את עיניו ואמר "תמיד הייתי ותמיד אהיה בישבילך פה אהבתי אינה השתנתה במשך השנים אני אוהב אותך כמו שתמיד אהבתי אותך אהובתי "
חייכתי אליו והוא קידם את ראשו לעברי ליבי פעם שהוא הצמיג את שפתיו בעדינות וברכות לשפתי, ואז שמעתי התנשפות מכיוון הדלת מהר התנתקתי ממנו והסתכלע לפתח הדלת לואיס עמד בה ו הסתכל עלינו במבט רצחני, ושאל "מה בדיוק קורה פה?? "
יאוווו לקחח לי זמןןןן גאדדד תגיבו ותדרגו בננות
