תהנו תיקראו את ההודעה בסוף היא חשובה (^_^)
"מוות יש אנשים שאומרים שזו התחלה , אני אומרת שזה הסוף,
זה ארבע אותיות שמשנות אותנו,
שעושות כל דבר קטן לגדול.
מוות זה סוג של הסטירה לפנים כדי להגיד לנו להתעורר ומה שבטוח, תאמינו לי אני התעוררתי"
ישבתי על הספסל, רגלי משולבות זו בזו שיעורי נפל על כתפי בצורה מושלמת,
שימלתי הלבנה התפדרה ברוח אני מתה,
מילה קטנה אך משמעות גדולה, ידעתי שזה מה שיקרה ברגע שחתכתי את עצמי עם הסכין.
אבל אני בחיים לא יצטער על זה ובמוות אני גם לא הולכת להצטער על זה,
הסתכלתי על הקיר ששידר את מה שהולך במרכז העולם.
כולם בחדר הסתכלו עלי, פגשתי שוב את אבא שלי ואת אמא שלי הם היו מאושרים ביחד, והן באו ללוות אותי לפני הדיון שלי לאיפה אני ילך.
החזרתי את מבטי לקיר.
אולי בסופו של דבר כן עשיתי טעות?
חשתי שצפיתי בתמונות.
לואיס שבור בגלל המוות שלי, הוא הורס הכל ושובר הכל כרגע מספר ההרוגים על ידיו עומד על
1,355 גברים
3,575 נשים
6,565 ילדים
כולם נירצחו על ידו.
הוא לא צריך את דמם, הוא רוצח בישביל הכיף בישביל לשכוח ממני הסתכלתי עליו על המסך כותב בדם על הקיר דם בעד דם הוא מתכוון לדם שלי, כיביכול הסטתי את מבטי,
לא רציתי לראות שוב את מספר ההרוגים גדל,
חמש עשרה שנים עברו מאז המוות שלי הוא היה עד לפני שבועיים בדיכאון, אך פתאום כאילו חזר לחיים והתחיל להרוס הכל,
פתאום החדר הגדול השתתק ניכנס אדם לבוש לבן רעול פנים,
"ג'סיקה בת מיירון להיכנס בבקשה בישביל הגורל שלך"
לקחתי נשימה והסתכלתי על הורי, אבי עודד אותי בתנועת ראש קלה ואימי חייכה אלי,
נופפתי לעברם במחשבה שאולי זאת הפעם האחרונה שאני יראה אותם וניכנסתי לחדר הלבן.
הדלת ניתרקה מאחורי והיה שקט,
הקול ההוא התחיל לדבר "ג'סיקה, את כבר מתה קרוב ל- 15 שנים המוות שלך דיי השפיע על העולם אנשים נשים וטף מתים טסובלים בגללו ועוד משהו"
הוא נקטע פתאום על ידי רעש התגוששות ולחדר ניכנס מישהו מוכר במיוחד הוא הסתכל עלי ואני עליו, אבל מה שבטוח הייתי פחות שמחה ממנו,
לאונרדו ברגע זה הצטרף לעולם הזה, לארץ של המתים.
הוא רץ אלי במהירות וחיבק אותי חיבוק
חמים, החזרתי לו חיבוק והוא הרפה ממני קצת.
הקול ההוא המשיך "לפני כשעתיים לואיס פרץ לבית של משפחה לאונרדו ניסה לעצור אותו אבל הוא נהרג בתהליך"
