the vampire story

---פרק 9---

---פרק 9---

"רגע רגע רגע" אמרתי והסתכלתי על דיימון
"מקשיב מקשיב מקשיב" דיימון אמר
"איפה סטפן? ומה אמרת לכולם?" שאלתי
"סטפן נסע לסידורים והוא יחזור מחר ואמרתי לכולם שאת רוצה לקחת קצת חופש מהמקום הזה ... אהה יותר נכון הפנטתי אותם" דיימון ענה

"איפה החדר שלי?" שאלתי
"את יושנת איתי" דיימון אמר ועשה לי מבט מגורה
"ממש מצחיק" אמרתי
"טוב זוג יונים חמוד אני עף מפה נתראה מחר" קלאוס נדחף לשיחה 'המרתקת' שלי ושל דיימון ונעלם.

"ג'סיקה..!" שמעתי את דיימון צועק מהמבטח
"מה?" שאלתי חצי צועקת
"מה את שואלת מה? בואי רגע לפה" הוא צעק
"אני באה.." אמרתי "אדיוט" מילמלתי לעצמי "שמעתי את זה" שמעתי את דיימון "ואני לא אדיוט" הוסיף לדבריו
"כןכן בטח..מה רצית?" שאלתי וניגשתי עליו
"מה אתה רוצה לאכול?" הוא שאל וראיתי אותו עם סינר וכף בידו
"מממ אתה יודע לבשל?" שאלתי מופתעת
"אכן כן" הוא אמר ומרח על האף שלי קמח
"היי איך אתה מעז? זהו פתחת מלחמה עם ג'סיקה פוקס" עניתי בציחקוק
"אני ממש מפחד" דיימון אמר ועושה את עצמי משקשק מפחד
ואז פתאום שפכתי עליו את חצי מהקמח שהיה
"את משוגעת נכון?" הוא שאל בהלם
"אממ אולי כן ואולי לא" עניתי וברחתי משם צוחקת
"אני אתפוס אותך!" שמעתי אותו צוחק
"לא תתפוס ולא תתפוס!" צעקתי והתגרתי בו כמו ילדה בת חמש, פתאום דיימון הופיע מולי זה הזכיר לי את המקרה בסיפרייה באתי ליפול אך הוא תפס אותי ולא נתן לי ליפול כמו פעם שעברה ...
היינו ממש קרובים חשבתי שאנחנו הולכים להתנשק

"אליזבת את עדיין רודפת אחרי האחים סלבטור?" פתאום שמעתי מישהו מדבר, אני ודיימון נעמדנו ישר
"אליזבת מתה מזמן! ואני לא אליזבת! חבוב התבלבלת בכתובת" אמרתי בעצבנות וגילגלתי את עייני
"ממש מצחיק אליזבת, אז איך זה שהפכת אותי לערפד לפני שנה וחצי?" הייתי בהלם היא לא מתה?
"היא לא מתה?" שאלתי
ולפני שהוא הספיק לענות דיימון הוציא לו את הלב, עוד שניה הקאתי מהמראה אבל ידעתי והייתי מוכנה מראש שאני יראה דברים יותר מגעילים.
"למה?! הוא היה יכול לעזור למצוא את אליזבת!" שאלתי צועקת
"הוא היה יכול לתקוף אותך! ואנחנו לא צריכים למצוא אותה!" דיימון צעק עלי
"אל תצעק עלי!" אמרתי הסתובתתי ונכנסתי לחדר הזמני שלי
"ואי ג'סיקה תפסיקי עם הסצנה"
"לא, זה לא הולך ככה אתה לא יכול פתאום להתנהג אליי הכי נחמד ופתאום להיות הכי מגעיל כלפי" עניתי
"אז אני שובר את הדלת אם לא תפתחי לי 1...2...3" אני שובר הוא אמר
"תשבור...הבית שלך" עניתי ידעתי שהוא מסוגל אבל לא הזיז לי .
לא רציתי לדבר איתו אז לפני שהוא שבר את הדלת קפצתי מהחלון,הלכתי לכיוון היער לא שיש לי עוד כיוון ללכת אליו.

"אני מנחשת שאת ג'סיקה?" שמעתי קול דומה לשלי והסתובבתי וראיתי אותה
"אני מנחשת שאת אליזבת?" שאלתי
"האחת והיחידה'' אמרה בשחצנות
"איך זה אפשרי?" שאלתי מופתעת
"שאנחנו כל כך דומות? תשאלי את העולם לא אותי"
"בכל מקרה מה את רוצה?  שמעתי עלייך כמה דברים ולפי מה שהבנתי את כלבה אמיתית"
"לא ...אני השתנתי ואני כלבה כשצריך ,ואני לא סתם באתי לפה כל העולם רודף אחרי חלק חושב שאני עדיין מתה וטוב שכך"
אוקי ו...?" שאלתי
"את הכפילה שלי ואנחנו צריכות לשמור אחת על השניה, אני לא אפגע בך"
"אני צריכה ללכת אנחנו עוד נפגש" הוסיפה לדבריה ולפני שהספקתי להגיד משהו היא נעלמה

נכנסתי חזרה לבית , וראיתי את דיימון נשען על הקיר בשילוב ידיים

"שיט.." מילמלתי לעצמי
"איפה היית? את רוצה למות? כי אם כן אני יכול לסדר לך את זה!" דיימון צעק עלי וראו שהוא דאג
"למה אתה צועק עליי?" שאלתי בלחש
"אני מצטער אני פשוט דאגתי לך" אמר
"אני צריכה לספר לך משהו" אמרתי במהירות

הפרק הבא יעלה בהמשך!
מקווה שאהבתם❤
אוהבת אותכםםם