---פרק 10---

988 54 4
                                    

*פרק קצר סורי*

---פרק 10---

"דיימון...אליזבת באמת חיה"
"היו לי חששות לגבי זה"
"אני פגשתי אותה לפני כמה דקות ו..." באתי לדבר אך דיימון קטע אותי
"איפה ראית אותה? ועם מי? איך היא ניראת? היא עשתה לך משהו?" שאל
"תן לי לדבר" עניתי
"ראיתי אותה ביער , היא ניראת בול כמוני, היא הייתה לבד ולא היא לא פגעה בי ההפך היא הייתה ממש חמודה אליי" עניתי ודחפתי אותו קצת עם היד כי הוא הצמיד אותי חזק לקיר
"אסור לך לבטוח בה! היא מסוכנת תאמיני לי אני מכיר אותה.." דיימון אמר
"זה לא משנה עכשיו" אמרתי צוחקת
"מה מצחיק אותך?" הוא שאל

"אתה עדיין בקמח לך להתקלח" עניתי
"אני רוצה להתקלח איתך" דיימון אמר וחייך אלי חצי חיוך , החלטתי לזרום איתו ולראות איך הוא יגיב
"סבבה בוא נתקלח ביחד, בחדר שלך כן? כדי שנהיה קרובים למיטה" אמרתי וקרצתי לו ראיתי שהוא היה בהלם הסתובבתי והתקדמתי לחדר שלו והוא אחריי

נכנסנו למקלחת ודיימון התחיל להתפשט
"את עבדת עלי נכון?" דיימון שאל וזרק עליי את החולצה שלו שהייתה בקמח כששם לב  שאני לא מתפשטת

"איפה אני יכולה להתקלח?" שאלתי וצחקתי
"את יכולה להתקלח בחדר של
אליסון ,לבנתיים זה יהיה החדר שלך" דיימון אמר
"אוקי אוקי" אמרתי יוצאת מהחדר שלו צוחקת מהקטע שעשיתי לו עכשיו.

נכנסתי למקלחת והתחלתי להתפשט עד שכבר הייתי עם הלבשה תחתונה מילאתי את האמבטיה באתי להיכנס לאמבטיה ולהוריד את ההלבשה תחתונה אבל פתאום הרגשתי מישהו מאחורי הסתובבתי ונבהלתי צעקתי מרוב בהלה, לקחתי את המגבת והסתרתי את גופי

"וטפ אחי?!" שאלתי בצעקה
"אז את הכפילה של אליזבת?" האיש ענה וצחק
"להגיד לך את האמת, יש לך גוף יותר יפה" האיש אמר והתקרב עלי
"להגיד לך את האמת, טיפשים כמוך עוד לא ראיתי"
"את רוצה למות בכוח אה? מאיפה האומץ שלך לדבר אליי בצורה כזאת, את יודעת מי אני?"
"כן, אני יודעת מי אתה אתה ערפד מפגר שחושב שהוא מאיים" עניתי לו שילבתי את ידיי וגילגלתי את עייני ...
פאק ג'סיקה מאיפה האומץ הזה, ילדה מטומטמת הייתי צריכה לשתוק

"את תתחרטי על זה!"הערפד הוציא את הניבים שלו , נבהלתי קצת אז
ראיתי שיש משהו חד שעשוי מעץ על הכיור לקחתי את זה ותקעתי לו את זה בלב ,הערפד התחיל לשנות צבע לאפור וראיתי את הורידים שלו בולטים, צעקתי והפלתי את המגבת בטעות על הגופה ובדיוק דיימון נכנס

"מה קרה?שמעתי צעקות" דיימון שאל בלחץ
"אני הרגתי אותו!" צעקתי בבכי
"את מי?" דיימון שאל והצבעתי לו על המגבת
ואז דיימון הסתכל על מגבת שזרוקה על הגופה, הוא התכופף והסתכל מה יש מתחת למגבת
"הרגת ערפד! ואוו מאיפה הכשרון הזה?" דיימון שאל ואז התיישבתי על הרצפה חיבקתי את רגליי ובכיתי
"היי אל תבכי, זו רק הגנה עצמית ואל תדאגי אני אטפל בגופה הזאת" דיימון אמר
"אני הרגתי בן אדם" אמרתי בוכה
"זה לא בן אדם, זה ערפד שרצה להרוג אותך ויהיו עוד הרבה כאלה בחיים שלך" אמר וחיבק אותו
הרמתי את מבט שלי עליו ופשוט נישקתי אותו לא הבנתי מאיפה זה בא לי פתאום אבל היה לי חשק לנשק אותו בהתחלה הוא לא הבין מה קורה ואז הוא זרם...





the vampire storyWhere stories live. Discover now