the vampire story

---פרק 7---

---פרק 7---

*הבית של סלבטור*

"היי ג'ס מה את עושה פה?" סטפן שאל בשמחה
"באתי לקחת את הבגדים שלי כי השארתי אותם פה פעם קודמת" עניתי בחיוך
"אגב איפה כל החבורה?" שאלתי מביטה מסביב.
"אה הם נסעו היו להם סידורים" סטפן ענה
"שנייה אני אביא לך את הבגדים חכי פה" חוק הוסיף
"אוקיי" עניתי בחיוך

*נ.מ דיימון*

חזרתי הביתה עצבני מי מה שקרה עם ג'סיקה, אני כן קנאתי אני מודה, מה נראה למלצר הזה שהוא מפלרטט איתה מולי?
שפתחתי את הדלת הייתי בהלם מה היא עושה פה?
"את אחת שלא יורדת מהצוואר אני רואה?תזהרי שאני לא אנשך לך את הצוואר בטעות" עניתי בצורה מתנשאת
"אני לא מפחדת מהאיומים שלך דיימון" היא ענתה וקמה מהספה והתקרבה עלי
"את בטוחה בזה?" שאלתי אותה בחצי חיוך
"כן במאה אחוז" היא ענתה בביטחון
"נבדוק" עניתי לה, פתאום הוצאתי את הניבים שלי ובמהירות העל טבעית שלי הצמדתי אותה מהר לקיר כך שהיינו קרובים אהבתי את המצב שבו היינו נמצאים, שמעתי את פעימות ליבה בהתחלה היא נבהלה ועד נירגע.
פתאום היא התחילה לגעת בורידים שבולטים לי ליד העיינים ונגעה בניבים שלי בזהירות, היא כל כך יפה והמגע שלה מעביר בי תחושות נעימות! אני לא מאמין ! אני מאוהב בה התקרבתי עליה לאט לאט עד ש..
"אחמ אחמ" סטפן השתעל בכוונה ומהר התנתקנו.
"הינה הבגדים שלך ג'ס" סטפן אמר וחייך והיא חייכה לו בחזרה
"תודה.." היא ענתה וחיבקה אותו "ביי סטפן" היא הוסיפה לדבריה אחרי שהם התנתקו מהחיבוק ואני חיכיתי שגם היא תחבק אותי אך לא היא יצאה מהדלת ואפילו לא טרחה להסתכל עלי...

*נ.מ ג'ססיקה*

יצאתי מהבית והיו לי מלא מחשבות בראש על המקרה עם דיימון ..
"סליחה" מישהו קטע את מחשבותיי
"כן" עניתי והסתובתתי לראות מי זה בעייני ראיתי מישהו גבוה וחתיך שיער בלונדיני עם מבטא בריטי משגע (מי שבתמונה זה האיש הזה)
"את ג'סיקה פוקס?" הוא שאל מוזר מאיפה הוא יודע מי אני?
"אממ...כן ומי אתה?" שאלתי קצת בלחץ
"אנחנו נתראה בקרוב ג'סיקה" הוא ענה ונהלם כלא היה הבנתי שזה ערפד
אבל מה ערפדים רוצים מימני? החלטתי לספר לבנים אחר כך לא ממש בא לי לחזור עכשיו לביתהם אחרי המקרה עם דיימון.

~חזרתי הביתה ~

קיבלתי שיחת טלפון מאשלי
'הלו אשלי התגעגעתי!' אמרתי בשמחה לאשלי
'גם אני! חוצפנית הזנחת אותי!' אשלי אמרה וציחקקתי
'בואי ניפגש! בשעה ארבע בקפה' אמרתי
'סגור' היא ענתה וניתקה

התארגנתי מהר כי עוד חצי שעה 4
לבשתי סקיני ג'ינס אדום וקרופ טופ לבן נעלתי אולסטאר לבנות נמוכות התאפרתי כרגיל ויצאתי.

ישבתי בשולחן הקבוע שלי ושל הבנות חיכיתי שאשלי תגיע אבל כרגיל היא תאחר 'איחר אופנתי'
פתאום ראיתי את האיש שדיבר איתי פעם קודמת בשולחן שממול, החלטתי לגשת עליו
"שלום ג'סיקה" הוא ענה כשהייתי מאחוריו, איך לעזאזל הוא יודע שזאת אני?
"שלום לך, ערפד מסתורי" עניתי בהתחכמות והתיישבתי מולו
"את רוצה לשאול משהו? תני לי לנחש! את רוצה לשאול מי אני ואיך אני מכיר אותך ובלה בלה בלה" הוא ענה בטון מזלזל
"בינגו" עניתי לו כמעט בצעקה
"כפיים לערפד המסתורי" הוספתי לדברי באותו טון שהוא דיבר איתי.
"ילדונת, אל תשחקי איתי משחקים אני יכול להיות מאוד נחמד ואני גם יכול להיות מאוד לא נחמד" הוא ענה באיום.
לקחתי את המזלג שהיה על השולחן ותקעתי אותו ביד שלו מהר "אחד על תאיים עלי שתיים אני לא מפחדת מימך חבוב" עניתי וישר קמתי .

קיבלתי שיחה מאשלי
'הלו אשלי איפה את?' שאלתי אותה
'מצטערת אני לא יכולה להגיע, סיפור ארוך' היא ענתה קצת עצובה
'אוקי,תספרי לי אחר כך ביי' עניתי וניתקתי

סורי על הפרק הקצר!
הפרק הבא יעלה בהמשך
אוהבת אותכם ❤❤❤