עליתי למעלה בעצבנות ,באתי להכנס לחדר אך שמעתי קול מוכר "ג'ס" שמעתי את אשלי הסתובבתי ורצתי לחבק אותה כל כך שמחתי. "השתנת" קבעתי עבודה "לטובה או לרעה?" היא שאלה בחיוך "לטובה ברור שלטובה" אמרתי מחייכת "נו איך? איך את מסתדרת בתור ערפד...?" שאלתי "מעולה! סטפן נתן לי עצות ואימן אותי והוא אמר שאני ערפדית מאוד חזקה ואני גם שולטת בעצמי מצויין!" היא דיברה כל כך מהר שבקושי הצלחתי להבין משהו "אני גאה בך" עניתי וחיבקתי אותה שוב "רגע...איך את הולכת בשמש?" שאלתי בסקרנות "סטפן גם בזה עזר לי. הוא מצא מכשפה שעשתה לי טבעת מיוחדת" היא ענתה בהתלהבות "מכשפה?" שאלתי מופתעת שהם בכלל יודעים איפה מכשפות נמצאות "כן מכשפה, הם עוד לא סיפרו לך שהן קיימות?" היא שאלה "הם סיפרו לי" עניתי "את מכירה מכשפה?" היא שאלה בסקרנות "כ...לא" עניתי ,נזכרתי שאלסי עוד לא סיפרה לאשלי... "מממ" היא ענתה חושדת
"או מי גאד" עניתי נזכרת בכך שעוד מעט השעה 19:00 ויש לי פגישה עם אחד הערפדים הכי חזקים בעולם והכי ותיקים בעולם. "מה מה קרה?" היא שאלה בדאגה "קול אח של שקלאוס...גנב את אפ..ריל" עניתי בלחץ "מההה?!" היא צעקה "אני בשבע הולכת להיפגש איתו לבד" עניתי בביטחון. "לא! ממש לא!" היא צעקה והלכה לכיוון המדרגות ואני הלכתי אחריה
"ממש אבל ממש לא! חתיכת מפגרים! אתם באמת הולכים לתת לה ללכת לשם לבד?!" היא צעקה בעצבנות כאשר ירדה למטה והלכה לכיוון הסלון "מי אמר לך?"דיימון שאל "מי אמר לי מה?" היא שאלה "מי אמר לך שאנחנו ניתן לה ללכת לבד" "אני אמרתי ככה " אמרתי "יש לנו כבר פיתרון" קלאוס אמר "נו איזה?" שאלתי והם התחילו להסביר לי
השעה כבר 18:40 בעוד עשרים דקות בול אני ניפגשת איתו, עם קול מייקלסון.
קיבלתי הודעה בטלפון: -מספר חסוי: הפגישה תהיה ב19:00 זוכרת? בחניה של בית הספר, אל תאחרי. אהובך קול:*
"ממש אהובי" מלמלתי לעצמי בכעס
"את מוכנה?" סטפן שאל אותי והנהנתי להסכמה בחיוך לחוץ "הכל היה בסדר" דיימון אמר ומשך אותי לחיבוק ,הופתעתי מאוד אבל גם שמחתי "קדימה זוג יונים אנחנו יוצאים" קלאוס אמר "אנחנו לא זוג" עניתי בכוונה כדי לעקוץ את דיימון. כי בתכלס אני בטוחה שהוא גם החליט ככה.
הנסיעה הייתה קצרה ושקטה כולם היו לחוצים ומודאגים ,במיוחד אני ואשלי. הגענו יצאתי מהמכונית והלכתי לכיוון החניה של בית הספר . כולם התחבאו וחיכו מתי לצאת
"או שלום לך ג'סיקה פוקס" שמעתי את קול צמרמורת עברה בגופי
~מי שבתמונה זה קול מייקלסון~
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"איפה היא?" שאלתי בתוקפנות "רגע רגע איפה הנימוסים שלך? מה אם 'שלום גם לך קול מייקלסון'?" הוא אמר "שלום גם לך קול מייקלסון ובלה בלה בלה" עניתי בזילזול "אפריל צאי" קול אמר "אני בטוח שבאת לבד" קול שאל והנהנתי להסכמה ראיתי את אפריל, היא הייתה בסדר יחסית. "תכנסי למכונית שלי אני שניה באה" אמרתי כאשר באתי וחיבקתי אותה חזק . "ג'ס אני מפחדת" היא אמרה בקול בוכה "הכל יהיה בסדר" שאלתי והיא הנהנה הלכה לכיוון המכונית.
"אני יכולה ללכת עכשיו?" שאלתי בחוסר סבלנות. "לא" הוא ענה והתקדם עלי, לא זזתי. "אז...?" שאלתי "את באה איתי "הוא אמר והיה ממש קרוב עלי. "או כן ממש" עניתי בזלזול הוצאתי מזרק שבתוכו ורבנה ותקעתי אותו בגב שלו (מי שלא יודע/ת ורבנה זה צמחשמחליש ערפדים) בשניות קול נפל. "באמת חשבת שאני אבוא לפה לבד?" "היו לי חששות" קול לחש דיימון וסטפן הופיעו מולו וסטפן סחבב לו את הראש כל כך חזק ששמעו קליק וקול נפל?מת?התעלף? אני בעצמי לא יודעת.
