כמו אחותי

פרק 13 - שיחה

היי בנות , אז לפני הכל רציתי להגיד תודה על כל התגובות והדירוגים , זה ממש לא מובן מאליו .
אני אף פעם לא מבקשת שתתדרגו או תגיעו למטרה מסויימת כדי שאני ימשיך , אני כותבת כי אני נהנת מזה ושמחה שיש מי שנהנה איתי , אבל רק רציתי לציין שאני ישמח לדעת מה אתן חושבות על הסיפור ולמי אתן מתחברות או אם יש לכן שאלות ...
התגובות שלכן שוות יותר מהדירוגים , אז תודה על הכל , אוהבת אותכן❤️

״יולי״ קראתי לה כשהיא יצאה מהכיתה לכיוון החצר , ידעתי שזאת הייתה השעה האחרונה שלה ועכשיו היא הולכת , אז החלטתי שאין מצב בעולם שאני מאבד אותה,אם היא רוצה לדעת עלי הכל , אז היא תדע , אבל מה שהכי מפחיד אותי זה שיש מצב שהיא תבחר ללכת אחרי שהיא תבין מי אני באמת , וזה יותר גרוע מהכל .
״ מה רועי ? אני רוצה ללכת לפני שיתחיל גשם״ היא אמרה לי לחוצה , ולקחתי נשימה עמוקה ״אני רוצה לספר לך״ אמרתי לה והיא הסתכלה עליי עם חיוך קטן
״ אוקיי בוא נלך אלי״ היא אמרה ובאה ללכת , תפסתי לה את היד בעדינות וסובבתי אותה אליי ״אף פעם לא היית אצלי , נלך אליי״ אמרתי לה והיא הסתכלה עליי מופתעת , אבל חייכה בהסכמה , הלכתי איתה לכיוון הג׳יפ השחור של אבא שלי , ופתחתי לה את הדלת כדי שתיכנס , זה היה משעשע לראות אותה נלחמת כדי לעלות לג׳יפ , הילדה כולה 1.55 ,צחקתי לעצמי בשקט כשהיא עלתה ודחפה את היד שלי כשהצעתי לה עזרה , עליתי גם , והנסיעה הייתה שקטה , פה ושם היא חייכה אלי , אבל התעסקה בפלאפון שלה בעיקר .
הגענו אחרי 20 דקות לפחות , והיא הסתכלה עליי מופתעת כשראתה את כל השומרים שהיו בכניסה לבית ה״צנוע״ שלנו .
״אתה גר בארמון שכחת לציין את זה״ היא אמרה לי כשירדנו מהאוטו וצחקה ״אהבת ?״ שאלתי אותה אדיש והיא סימנה לי שכן , לא אהבתי את הבית הזה , הוא היה גדול מדי , ולבן מדי ובקושי היו תמונות משפחתיות ,פעם במליון שנה הייתי פוגש את אמא שלי או אבא שלי , הבית הוא שלוש קומות , קומה ראשונה זה המטבח וסלון ודלת שמובילה לבריכה בחצר , בקומה השנייה היה החדר של ההורים שלי , אבל לכל אחד מהם היה חדר בנפרד והם ניסו להעמיד פנים שלא , חשבו שאני לא יגלה...
וקומה שלישית היה החדר שלי , שלאף אחד אסור להיכנס אליו . אני מנקה אותו ורק אני אבל רק אני נכנס אליו , בחדר שלי יש הכל , מקרר קטן טלוויזיה , כל מה שצריך , וחדר נוסף שזה שירותים ומקלחת .
שנאתי את הבית הזה , לעומת הבית של יולי . אהבתי להיות אצל יולי , הבית שלה היה בית קרקע עם חצר קטנה והסלון והמטבח היו מקושטים בפרחים וצמחים כמו חממה בתוך הבית , כל הקיר שלהם היה מלא בציורים של יולי ואח שלה ציירו כשהם היו קטנים , זה בית משפחתי וחמים ואוהב , בדיוק ההפך מהבית שלי .
״למה אתה עצוב ?״ הקול של יולי העיר אותי מהמחשבות שלי , והרגשתי איך היד הקטנה שלה מחזיקה את היד שלי ואני יכול להישבע שהיא יכלה לקרוא אותי כמו ספר פתוח ״אם אתה רוצה ללכת אפשר ללכת , לא חייב להיות פה״ היא אמרה אחרי שנייה , והחזרתי את המבט אלייה ״בואי״ אמרתי לה וחיזקתי את האחיזה ביד שלה ועליתי איתה לחדר שלי , פתחתי את הדלת והיא נכנסה , לא לפני שהיא נתנה לי מבט שמבקש רשות
חייכתי אלייה , וברגע שהיא נכנסה לתוך החדר תחושה טובה עטפה אותי , סגרתי את הדלת והיא התיישבה על המיטה . זה קצת עצוב אבל אפילו עכשיו שזה רגע רציני , ואני יודע שהיא ידידה שלי וכמו אחותי . הדבר היחידי שרציתי לעשות זה להפשיט אותה ולזיין אותה על המיטה הזאת , ניערתי את המחשבה הזאת כשהבנתי שאני מתחיל להתחרמן מהמחשבה על יולי ערומה מתחתיי , ועכשיו זה לא הזמן , וזה גם לא בסדר.
״קדימה דבר״ היא אמרה והסתכלתי עלייה מבולבל, לא יודע מאיפה להתחיל אפילו ״פשוט תשאלי שאלות ואני יענה לך״ אמרתי לה והיא הורידה את הג׳קט שלה והנהנה
״אוקיי , איך קוראים להורים שלך?״ היא שאלה וחייכה , גילגלתי עיינים במיוחד כי אני שונא לדבר על ההורים שלי .
״גל ודורית״ עניתי לה בלי להסביר יותר מדי ולהיכנס לפרטים ״מה הצבע שאתה הכי אוהב?״ היא שאלה וחייכה אליי , גיכחתי לעצמי בגלל שאין לי פאקינג צבע שאני אוהב ״אין לי צבע שאני אוהב״ אמרתי לה באדישות והיא הסתכלה עליי מופתעת
״לכולם יש צבע שהם אוהבים״ היא אמרה ונאנחה ״לי לא״ אמרתי לה בקור והסתכלתי לה לתוך העיינים , היא הורידה את הראש והסתכלה על האצבעות שלה , כוסאמק? מה הצבע שאני אוהב? ״ירוק״ אמרתי לה וחייכתי ,היא הרימה את הראש וחייכה אליי חיוך מרוצה , אני אוהב את העיניים של יולי, והן ירוקות .
״מה כל הקטע הזה של האיגרוף?״ היא שאלה והתקרבה אליי טיפה
״התחלתי כשהייתי בן 12 , הייתי הולך מכות מלא ורק מחפש עם מי לריב כי אהבתי את זה , אז הנהג של אבא שלי היה שם לב לזה ולקח אותי לחבר שלו , אדם , ומאז אדם מאמן אותי ומסדר לי קרבות ״ אמרתי לה באדישות והיא הסתכלה עליי עצובה ״למה אתה אוהב לקבל מכות?״ היא שאלה והסתכלה עלי עצובה , ופאקינג שנאתי שהיא מסתכלת עליי ככה , אני יודע שזה לא היה רחמים , אבל לחשוב שאני מכניס בה כל כך הרבה עצב הרגה אותי .
״לא יודע , זה גורם לי להרגיש חי ״ אמרתי לה והיא הנהנה ״אני שונאת שאתה מקבל מכות , כל פעם שאני רואה אותך פצוע זה הורג אותי״ היא אמרה לי בשקט וחזרתי להסתכל עלייה , היא הייתה פחות עצובה , ומה שהיא אמרה גרם לי להיזכר בכל הפעמיים בחודש האחרון שהלכתי מכות במסיבות , לא היה לי מה להגיד לה על זה , וגם לא ידעתי איך להגיב למה שהיא אמרה עכשיו . אף פעם זה לא עניין אף אחד , אז למה זה מעניין אותה?
״יש לך עוד שאלות?״ שאלתי אותה והיא הנהנה ״את מי אתה הכי אוהב?״ היא שאלה וחייכה חיוך גדול שחשף את הגומות האלה שאני אוהב
״אותך״ אמרתי לה וחייכתי , והיא התיישבה עליי ובחנה את הפנים שלי , זה לא טוב שהיא כזאת קרובה אלי זה לא טוב ,אלוהים
היא נתנה לי נשיקה בלחי ,וחיבקה אותי ״פעם הבאה שיהיה לך קרב אני יכולה לבוא?״ היא שאלה וחיזקה את החיבוק , נלחמתי בעצמי לא להחזיר לה  חיבוק ולא לתת לעצמי ליפול לזה ,לא להריח אותה . לא לגעת בה . אבל אני לא עד כדי כך חזק , משכתי אותה קרוב אליי כמה שאפשר , ונתתי לעצמי להריח אותה ולשתול כמה נשיקות בצוואר שלה ״אני עדיין כועסת שאתמול לא הזמנת אותי לצאת איתך״ היא אמרה והתרחקה ממני , משאירה אותי נואש למגע שלה , כוסראבק מה יש לי? מה נהייתי הומו כזה מה ??
״לא הזמנתי אותך , כי זה לא היה מקום בשבילך יולה , אבל אני יפצה אותך״ אמרתי לה בחיוך והיא חייכה גם , ידעתי כמה היא אוהבת הפתעות , וידעתי מה היא רוצה יותר מהכל . והתכוונתי לתת לה את זה .
״מה הפיצוי?״ היא שאלה וניסתה להסתיר את ההתרגשות שלה , וכל זה רק הפך אותה ליותר חמודה ״חשבתי על כלב , מה את אומרת ?״ שאלתי אותה באדישות והיא הסתכלה עליי המומה , העיינים הגדולות והיפות שלה נפתחו יותר , והחיוך שלה התרחב , והיא קפצה עליי בחיבוק מה שגרם לי ליפול אחורה ושהיא תשכב מעליי , ״רגע״ היא אמרה והפסיקה לחבק אותי ולצעוק לי באוזן ״אני לא יכולה לתת לך לקנות לי כלב זה יותר מדי,חוץ מזה אמא שלי אלרגית ״ היא אמרה והתיישבה על המיטה ״הוא יכול להיות פה , יהיה לו חדר משלו אבל תצטרכי לבוא לבקר אותו הרבה״ אמרתי לה מרוצה מעצמי,והמחשבה לראות אותה כל יום הפכה אותי למאושר יותר ולטיפה יותר שלם.
״ובקשר ללקנות לך, תיראי את זה כמו מתנה ליום הולדת״ אמרתי לה והיא צחקה ״היום הולדת שלי בעוד חודשיים״ היא אמרה ושילבה יידים ״מתנה מוקדמת״ אמרתי לה מרוצה , וראיתי שהיא נלחמת בעצמה לא לקפוץ משמחה ״נו יולי , זה גם בשבילי אני גם רוצה כלב״ אמרתי לה ושיקרתי , אני שונא כלבים , חתולים . וכל דבר שהוא בעל ארבע רגליים ״תוכלי לעזור לי לגדל אותו , נהיה האמא והאבא שלו״ הוספתי והיא הסתכלה עליי וחייכה ״אני אוהבת אותך הכי בעולם אתה יודע את זה? ״ היא שאלה וקפצה עליי בחיבוק, אף פעם לא הייתי כזאת כוסית מזדיינת אבל לשמוע אותה אומרת את זה , הרג אותי , כי בתאכלס היא אף פעם לא תדע כמה אני אוהב אותה , והיא אף פעם לא תבין מה אני מוכן לעשות בשבילה .
רגע ? אני אוהב את יולי ?
״עכשיו בוא נחזור לשיחה שלנו״ היא אמרה ומפה כבר לא תיפקדתי כמו שצריך ולא היה לי זין להקשיב לה , אני לא יודע מה זה אהבה , או מה צריך להרגיש או מה עושים . אפילו את אמא שלי אני לא אוהב , ובגיל 13 הפסיכולוג שלי אמר לאבא שלי שיש אנשים שנולדים ככה , בלי יכולת להרגיש . אז איך זה שאני אוהב אותה? איך אני יודע עכשיו אם זה אהבה בכלל ?