נכנסנו למרכז אימונים הזה שרועי מתאמן בו , אחרי שכל הדרך לפה הוא עשה לי שק קמח , כמו חבר טוב
ליזה גם הייתה שם עם סשה , בזמן האחרון הם ממש קרובים והיא עדיין לא סיפרה לי מי זה מי שהיא מאוהבת בו , אבל אני חושבת שאני יודעת ..
התיישבתי לידם וליזה נתנה לי נשיקה בפה כמו תמיד ״יולי את יכולה לצאת ולחזור?אבל הפעם לאט יותר״ סשה אמר לי והסתכלנו עליו מבולבלות ״למה?״ שאלתי אותו וגיכחתי ״אני רוצה לראות את הנשיקה הזאת שוב הפעם בהילוך איטי״ הוא אמר וחייך חיוך מרוצה , גילגלתי עיינים וליזה נתנה לו כאפת שטות , רועי קרא לו למשהו ונשארנו רק אני וליזה ״את אוהבת אותו״ אמרתי לה וחייכתי , היא הסתכלה עלי מופתעת וחייכה חיוך קטן ״זה עד כדי כך ברור?״ היא שאלה ושמה את היידים על הפנים ״הי , זה טוב זה מגיע לך״ אמרתי לה עם חיוך ומשכתי אותה לחיבוק ״את חושבת?״ היא שאלה וחייכתי ״ליזה מגיע לך הכי טוב שיש בעולם , מגיע לך להיות מאושר ואם סשה זה מי שעושה אותך מאושרת לכי על זה״ אמרתי לה צחקה וחייכה אלי ״אבל הוא סטוציונר וחוץ מזה דניאל בקטע שלו חזק״ היא אמרה וחזרה לשבת מולי ״זין על דניאל , ואני חושבת שסשה יכול להיות רציני אבל אם לא תנסי לא תדעי״ אמרתי לה והיא צחקה ״ממתי גברת יולי אומרת לי לשים זין על רגשות של בן אדם אחר?״ היא שאלה וצחקתי ״ממתי שהבן אדם הזה העביר אותנו סבל , ולה לא אכפת מהרגשות שלך אז למה שלך יהיה אכפת משלה?״ שאלתי אותה והיא חייכה ״צודקת״ היא אמרה וסיכמה את השיחה שלנו ״את מוכנה לראות את רועי נלחם?״ היא שאלה בשקט וחייכתי אלייה חצי חיוך , זה הפחיד אותי
לראות את רועי חוטף מכות? או נותן מכות ? לא יודעת , אני לא חושבת שזה טוב בשבילו או שזה יעזור לו איך שהוא , והכי מפחיד אותי זה אם הוא יפגע , זה לא קרב מקצועי עם שופט מוסמך או משהו , זה בסך הכל שני ילדים מפגרים שרבים ומאמן שעומד באמצע ושומר שלא יהרגו אחד את השני .
״יול״ ליזה נגעה בי בכתף שלי והעירה אותי מהמחשבות שלי , הסתכלתי עלייה מיואשת ״אני לא יודעת ליז ,זה מפחיד״ אמרתי לה בכנות והיא חייכה חיוך מנחם ״רועי לא מפסיד אף פעם, אבל יש לו שיטה שונה להילחם״ היא אמרה לי ונשכה שפתיים , כאילו מתלבטת אם לספר לי או לא .. ״איזה שיטה?״ שאלתי אותה לא מבינה ״תראי רועי לא מגן על עצמו , הוא משתמש בהגנה פה ושם , הוא בעיקר חוטף מכות בהתחלה , מעייף את היריב ואז תוקף ״ היא אמרה לי והסתכלתי עלייה יותר מפוחדת ממקודם ״מה זאת אומרת ?״ שאלתי אותה מבולבלת ״הקרב חצי שעה אז 20 דקות או 15 דקות מההתחלה הוא בעיקר חוטף מכות״ היא אמרה ואספה את השיער שלה ״ואז בזמן שנשאר הוא נותן מכות יותר טובות ומעלה את הניקוד שלו״ היא אמרה לי רגועה ״מה זה שיטה חדשה שרועי המציא?״ שאלתי אותה עצבנית
״לא , הרבה מתאגרפים משתמשים בשיטה הזאת במיוחד כאלה שיש להם בעיות שליטה או שהם לא יודעים איך להשתמש נכון בהגנה״ היא אמרה והסתכלתי עלייה מופתעת , רגע מאיפה היא יודעת את כל זה?
״מאיפה כל הידע ?״ שאלתי אותה בסקרנות והיא צחקה ״התאמנתי פה פעם מזמן״ היא אמרה וחייכה אליי ״רועי יהיה בסדר״ היא אמרה לי וליטפה את השיער שלי , רועי יהיה בסדר? אני מקווה מאוד
אבל אני יהיה בסדר? אני לא יודעת , לראות אותו במשך רבע שעה חוטף מכות ? זה יותר מדי בשבילי
המשכנו לדבר על זה ששי קיבלה רישיון , ושחייבים ללכת סוף סוף
לאילת למרות שחורף כי היא חייבת להרגיש ים .
הדלת כניסה נפתחה ונכנסו 2 בחורים , לפי כל המבטים היה די ברור שאחד מהם הולך להילחם ברועי , וזה ששניהם נראו כמו מחסלים בעולם התחתון לא במיוחד עזר פה , הלכתי לחדר הלבשה של רועי , ובחנתי אותו כשסשה שם לו את הבד הזה על היידים הוא היה לבוש רק בשורט-מכנס כזה של בנים בצבע שחור ונעלי ספורט ,ו ואו .
הוא היה נראה מדהים , השיער שחור פחם שלו והעיניים העצובות האלה רק הוסיפו והרגו אותי לאט אבל בטוח ״יולי?״ רועי שאל ונעמד , הסתכלתי על סשה מחכה שיבין את הרמז ויצא , הוא יצא ורועי הסתכל עלי במבט שואל
״אם תבוא איתי עכשיו הביתה ותפרוש מאיגרוף אני ישכב איתך״ אמרתי לו והוא פרץ בצחוק , צחוק צחוק.. זה משהו שהייתי מוכנה להקריב בשביל שהוא לא יקבל מכות .
״את רצינית?״ הוא שאל והוריד את החיוך ״לא יודעת, הבחור השני נראה מחסל אני נשבעת״ אמרתי לו בייאוש והוא משך אותי לשבת עליו ״אין לך מה לדאוג״ הוא אמר ונתן לי נשיקה בכתף ״אתה הולך למות״ אמרתי לו בייאוש והוא חזר לצחוק ״באמא שלך יולי זה העידוד שאני מקבל?״ הוא שאל והזיז את השיער שלי מהפנים , תודה רועי תהיה חמוד זה ממש עוזר לי לכעוס או לפחד , מה אני מרגישה? אני יכולה לכעוס עליו בכלל? זה החיים שלו , זה בחירה שלו . רגע מה? אני חברה שלו , זה גם החלטה שלי ! נכון?
״את שוב שוקעת במחשבות״ הוא אמר והמשיך לנשק אותי ״שמעתי על השיטה שלך , אני חייבת להגיד לך שזה מפגר ואתה חמום מוח ואתה יכול להיפצע , ואני רוצה ללכת הביתה אבל אני לא ילך כי אני רוצה לוודא שאתה בסדר וגם כי יש פה יותר מדי בנות יפות ״ אמרתי לו ולקחתי נשימה עמוקה , הוא הסתכל עליי וחייך ״איזה בנות?״ הוא שאל והרים גבה ״הבת היחידה שיפה פה זה הנסיכה שלי וזה את ״
הוא אמר וחייך שוב את החיוך הכובש הזה שלו , אוי השפתיים שלו , הוא יכול להיות כזה מדהים לפעמים גם חיצונית וגם פנימית , רגע לא
את לא נופלת לזה .
״אל תתחנף״ אמרתי לו ושילבתי יידים ״תבטיח שלא תמות״ אמרתי לו והוא צחק ״אני מבטיח״ הוא אמר והתעצבנתי , ״אל תבטיח דברים שלא בשליטה שלך״ צעקתי עליו עצבנית ודחפתי אותו ,הוא הסתכל עלי והרים גבה ״את מודעת לזה שאת חולה בראש?״ הוא שאל וגילגלתי עיינים ״אני אוהב אותך״ הוא אמר והחזרתי את המבט אליו , היה לי מבט עצבני שאוטומטית הפך לחיוך , הוא חייך ומשך אותי אלין יותר ונתן לי מלא נשיקות קטנות בפה ״מי הכי יפה בעולם?״ הוא שאל והמשיך לנשק אותי , לא נותן לי הזדמנות לענות אפילו ,נו באמת יולי , זה לא הייתה באמת שאלה . מפגרת .
באיזשהוא שלב המאמן של רועי קרא לו ויצאנו החוצה , היו יחסית הרבה אנשים והתיישבתי ליד ליזה , רועי עלה על הבמה הזאת , אני לא יודעת ממש איך קוראים לזה והבחור השני שהשופט הציג אותו בתור המחסל , שאגב השם מאוד תואם את המראה שלו .
ואז הציג את רועי , בתור רועי .
רועי היה נראה משועשע ולא מודאג בשיט ממי שעומד מולו , והבחור היה גדול , הוא היה בגובהה של רועי , טיפה יותר גבוהה ,מכוער רצח עם מלא קעקועים והיא לו גוף של אחד שלקח יותר מדי סטרואידים ולידו רועי נראה כמו ילד בן 12 , ילד סקסי בטירוף אבל עדיין ילד , אומייגד זה המחשבה הכי פודפילית שחשבתי אי פעם , גילגלתי עיינים על המחשבות של עצמי , וליזה חייכה אלי חיוך מעודד , הפעמון הזה צילצל וליזה אמרה לי שהם התחילו , בהתחלה רועי הרביץ לו ראשון וזה היה נראה כאילו הוא מסתדר יופי , אבל המבט שהיה לו זה היה מבט משועמם וחסר רגשות וקר והכי הרתיע אותי זה שהוא לא ייחס חשיבות בכלל לגבר הזה ששכב על הריצפה , והאמת שאני עדיין פוחדת להגיד את זה אפילו לעצמי , אבל זה לא היה רועי , לא רועי שלי .
באיזה שלב הוא פשוט הפסיק להילחם , ונעמד מול הבחור ופשוט אמר לו ׳תן את הכי טוב שלך׳ וחייך אליו חיוך גאה , הבחור השני התחיל להרביץ לו וזה היה נוראי , לא בגלל שרועי חטף מכות זה היה בעיקר בגלל שהוא נהנה מזה והוא רק התגרה בבחור שמולו וזרק לו מילים , ופשוט נתן לו להרביץ לו , וזה היה נראה כאילו הוא מעניש את עצמו על משהו , העשרים דקות האלה שרועי חטף בהם מכות - הרגו אותי .
בכל מובן המילה , כל הקרב בכיתי בשקט וחיבקתי את ליזה , רק כדי לא לראות אותו על הרצפה , הפעמון צילצל שוב , וזה אומר שהסיבוב האחרון הגיע , ניגבתי את הדמעות מהפנים שלי , ופשוט הסתכלתי על רועי , שהיה נראה בעולם משלו , הפנים שלו היו מלאות בדם ככה שלא יכולתי לראות את הפציעות שלו , אבל שמעתי את המאמן שלו צועק שזה לא חמור , זה ועוד איך חמור .
בסיבוב הזה , משהו נדלק אצל רועי , והוא נתן מכות טובות ויציבות וזה היה נראה כאילו הוא לא מתאמץ בכלל , ותוך חמש-עשר דקות נגמר הסיבוב האחרון וכמובן שרועי ניצח . הקרב הזה? היה נוראי בכל מובן המילה , בעיקר בגלל שנחשף ברועי עוד צד , והצד הזה לא היה נוראי הוא פשוט היה עצוב .
מה שהיה נוראי זה שלא ידעתי מי מהם הצד האמיתי של רועי , יש את הצד שהוא מראה כשהוא עם אנשים ובעיקר איתי וזה קר וציני ומצחיק ואוהב ודואג ומפנק , ואין לו אגו בשיט .
ויש את הצד השני - שזה הצד שרואים כשהוא רב או חוטף או נותן מכות , וזה העצב הזה שיש לו בעיינים , כאילו הוא מחפש דרכים להעניש את עצמו ולהכאיב לעצמו , ברור שמשהו קרה ושזה הרס אותו לגמרי ..
אבל איזה מהם זה רועי האמיתי?

YOU ARE READING
כמו אחותי
Romanceהחיים שלי יולי ברנע היו די פשוטים , בית ספר וללכת לישון ב10 כדי לקום עירנית , ובימי שישי בלילה לצאת למרכז עם החברות הכי טובות שלה . היא יפהפייה , היא טובת לב , חמה ואוהבת . בת להורים דואגים ואוהבים ואחות קטנה לאח גדול בצבא , מצליחה בלימודים . לא...