כמו אחותי

פרק 30 - אמונה

פקחתי את העיינים לאט , וסער עמד מעליי
כל דבר כאב לי , אפילו הנשימה הכי קטנה , שלא נדבר על הכאב שהרגשתי כשניסיתי לזוז , לקח לי דקה להבין מה קורה ולהיזכר למה אני פה ״הבנות בסדר?״ שאלתי את סער , שהיה אפשר לראות שבכה והוא חייך אליי , הוא לקח את הכוס מים והקריב אותה אלי , פתחתי את הפה בעדניות והוא שם לי את הקש בפה , שתיתי את כל הכוס מים וכבר הרגשתי יותר טוב .
״אני ילך להגיד להם שהתעוררת״ הוא אמר ובא לעמוד ״מי זה הם?״ שאלתי אותו מבולבלת
״החבר שלך , אמא ואבא שי, ליזה ..כולם״ הוא אמר לי
״אני מעדיפה להיות לבד״ אמרתי לו והוא הנהן ״אבל תישאר , רק אתה״ אמרתי לו והוא חייך והתיישב חזרה , הוא חיבר את היידים שלנו ביחד ״פחדת?״ הוא שאל בקול שבור , והינהנתי כשאני מחזיקה את הדמעות ״בוא נגיד שהייתי צריכה את אחי הגדול״ אמרתי לו והוא חייך חיוך עצוב ״אחלה דרך למשוך צומת לב״ הוא אמר וצחקתי , הפסקתי ברגע אחד כשהכאבים תפסו אותי , והוא חייך חיוך מרוצה ״זה העונש שלך על זה שלא התקשרת לבקש ממני רשות ללכת״ הוא אמר בנזיפה וגילגלתי עיינים , הוא צודק . ההורים שלי אף פעם לא היו הכי אחראים שיש , ורוב החיים שלי כל דבר שהייתי צריכה או רציתי לעשות , קודם כל ביקשתי מסער .
״סער״ אמרתי לו מיואשת והוא צחק ״מצטער אחות קטנה״ הוא אמר ונישק את היד שלי ״אני כל כך דאגתי לך״ הוא הוסיף והוריד את הראש ״אל תעשי את זה יותר״ הוא אמר באזהרה וצחקתי ״מבטיחה״ אמרתי לו כשהדלת נפתחה , ואמא שלי ואבא שלי נכנסו , אחריהם רועי וליזה וסשה
״למה לא קראת לי ? להודיע לי שהיא קמה?״ אמא שלי שאלה עצבנית ומשכה אותי לחיבוק , פלטתי אנחת כאב קטנה , היא לא עדינה בשיט האישה הזאת ״את מכאיבה לה״ אבא שלי אמר והזיז אותה ממני , והסתפק בנשיקה בראש , רועי חייך אליי , וחייכתי חזרה , אין לי מושג כמה זמן ישנתי אבל התגעגעתי אליו , הוא התקרב אלי , ונתן לי נשיקה בפה ״מה גמדה ? איך את מרגישה ?״ סשה שאל אותי וחייך ״עכשיו כשראיתי אותך פחות טוב״ אמרתי לו עם חיוך מרוצה והוא צחק , ליזה הסתכלה עליי עם חיוך קטן שהיה אפשר לראות שהוא לא אמיתי , היא פחדה ,והבנתי אותה ״אתם יכולים להשאיר אותי לבד עם ליזה?״ שאלתי , וכל אחד מלמל כן בצורה שונה ועוד כמה דברים בזמן שהם יצאו , רועי נישק אותי במצח ויצא ונשארנו רק אני וליזה ״את בסדר?״ שאלתי אותה והיא הרימה גבה , ״את בסדר?״ היא שאלה וצחקתי , אף אחת מאיתנו לא הייתה בסדר וזה שצחקנו לא הפך את זה ליותר טוב .
זכרתי כל חלק מהתאונה , מהרגע שעפתי ועד הרגע שליזה ניסתה להפסיק את הדימום שלי והתחננה שאני לא יעצום עיינים , כשהיא עפה אחריי והצעקות והכאב וכל הדם . זכרתי הכל ולא נראה לי שאני ישכח את זה בחיים .
״פחדתי שתמותי כל כך״ היא אמרה אחרי שהיינו בשקט לפחות 10 דקות , כל אחת במחשבות שלה .
״כנל״ אמרתי לה , והיא התיישבה על המיטה ״מה עם שי?״ שאלתי אותה והיא חייכה עם גייחוך ״היא עם לירון , נותנת עדות במשטרה״ היא אמרה וניסיתי להתיישב גם , כשהגוף שלי עצר אותי , כל תזוזה הכאיבה לי , אולי עדייך לא לשבת בזמן הקרוב ״לקרוא לרופא?״ היא שאלה מבוהלת וסימנתי לה שלא ״כמה זמן אנחנו פה?״ שאלתי אותה והיא חייכה ״3 ימים״ היא אמרה ונאנחה ״עברת 2 ניתוחים ב24 שעות ואני ניתוח ראש ב6 שעות , שברנו שיא חדש״ היא הוסיפה בגאווה וצחקתי , אוי אלוהים . ניתוח? עד כדי כך ?
״לפחות אף אחת מאיתנו לא מתה , או נשארה נכה לכל החיים״ אמרתי לה והיא הינהנה , חייכתי אליה והיא התקרבה אלי וחיבקה אותי
חיבקתי אותה בחזרה
״אני אוהבת אותך, את החברה הכי טובה שלי , ותמיד תהיי״ אמרתי לה והיא צחקה ״אני אוהבת אותך כל כך !! טוב להגיד את זה בקול , כי אי אפשר לדעת מה יקרה״ היא אמרה וצחקתי וחיזקתי את החיבוק , הדלת נפתחה ונכנס רופא בסביבות גיל ה40 ככה וחייך אלינו ״ליזה למה שלא תתני לי לבדוק את יולי?״ הוא שאל כשנפרדנו והיא חייכה ויצאה , הוא חייך אלי חיוך קליל והתיישב בכיסא מולי ״נעים מאוד יולי, אני טל ״ הוא אמר וחייכתי אליו ״איך את מרגישה?״ הוא שאל ונאנחתי ״אני לא ממש יודעת , כל עוד אני לא נושמת ולא זזה אני בסדר״ אמרתי לו והוא צחק , הצטרפתי לצחוק והוא חייך ״היו לך 2 ניתוחים קשים אבל את תתאוששי״ הוא אמר ונאנחתי ״בואי נתחיל מזה שתנסי ללכת״ הוא אמר ונעמד , הוא הושיט לי את היד ונעזרתי בו כדי לקום , בהתחלה זה כאב כמו גיהנום , כאילו שורפים אותי מבפנים.
כמעט נפלתי והוא ייצב אותי , וחייך אלי , עשיתי עוד צעד וזה נהיה קל יותר ופחות כואב מפעם לפעם , במקום להרגיש כאילו שורפים אותי בכל צעד זה הרגיש יותר כמו שריטות קטנות ״אני רואה שאת מסתדרת ,עוד כמה הליכות כאלה ותנצחי אותי בריצה״ הוא אמר וצחקתי , הוא יצא מהחדר , ולאחר דקה רועי נכנס , קמתי אליו וחיבקתי אותו , נזהרת לא לפתוח את התפרים שלי , הוא הרים אותי ונישק אותי נשיקה ארוכה , אחת כזאת שהוא לא יכל לתת ליד אבא שלי וסער .
״את הורגת אותי״ הוא אמר כשהוא התיישב על המיטה והרים אותי עליו ״לא עשיתי כלום״ אמרתי לו וצחקתי ״זה לא מצחיק יולי״ הוא אמר רציני והורדתי את החיוך והסתכלתי עליו מבולבלת
״את מגיבה לזה כמו לבדיחה , את יכלת למות ״ הוא אמר לי עצבני ״את יודעת מה היה קורה לי אם היה קורה לך משהו?״ הוא הוסיף והורדתי את הראש ״דאגתי לך״ הוא אמר שוב וחייכתי אליו , הוא הרים לי את הראש ונישק אותי , נישקתי אותו חזרה וחיבקתי אותו ״אתה אוהב אותי״ אמרתי לו גאה והוא צחק ״אם לא היית אחרי ניתוח״ הוא אמר ונישק את הצוואר שלי , הזזתי אותו וקירבתי את הפנים שלו אליי ״אני אוהבת אותך״ אמרתי לו והוא חייך ״אני אוהב אותך״ הוא אמר בחזרה ונישקתי אותו