Tough girl

passion's matters

היא פתחה את עיניה באיטיות. מרגישה את זרועותיו החמות של עדן על מותניה. היא הורידה אותם, וקמה בעדינות, קפצה מעלה הספה והלכה לכיוון המקלחת.
היא פיזרה את שיערה השחורה והמתולתל, שתמיד היה יפיפה שנייה לפני שנכנסה למקלחת. היא הורידה את החולצה הגדולה שהייתה עליה. היא ניחשה שהחולצה שייכת לעדן. היה לה ריח כל כך טוב.
היא נכנסה להתקלח, שוטפת את פניה ופיה, ומרטיבה את שיערה. היא זימזמה לעצמה שיר ישן, לא זוכרת מה שמו.
"גם יפה, גם שרה יפה..." היא שמעה את קולו של עדן. הוא פתח את הברז על מים קרים ושטף את פניו.
"עדן! צא לי מהמקלחת!" היא אמרה. הוא צחק.
"מה את דואגת?" הוא אמר ופתח את דלת המקלחון. הוא היה שחום, וסקסי כמו תמיד. ורק בוקסר לבן לגופו הכהה. שיערו היה מבולגן, מה שנתן לו מראה של ילד רע. "זה לא כאילו יש פה משהו שלא ראיתי בעבר..." הוא אמר, והעביר את מבטו על גופה. מבטו היה רעב. זה הדליק אותה, בניגוד לרצונה. היא נשכה את שפתה. הוא לא פספס את זה. הוא חייך אליה חיוך קטן ולא מובן וסגר את דלת האמבטיה. היא הסתובבה עם פניה לקיר, שוטפת את שיערה, מעבירה עליו יד בעדינות, כשהרגישה את ידיו של עדן סביבה, ואת זקפתו צמודה לגבה.
הוא הזיז את שיערה לכתף אחת, ונישק את הכתף החשופה. היא זרקה את ראשה לאחור. "אולי..." הוא לחש לה בין נשיקה לנשיקה "אולי נישאר היום בבית?" הוא שאל והיא גיחכה. "מה?" הוא שאל בפליאה. "אני בטוח שאחרי הלילה שהיה לנו אתמול , גם לך אין ראש למתמטיקה ואנגלית. ובטח שגם אין לך ראש לאיתן, נכון?" הוא אמר והצמיד אותה חזק יותר אליו. היא הרגישה את זקפתו חזק. "את מרגישה את זה?" הוא שאל. היא השתנקה וגמגמה משו חלש. "זה מה שהגוף שלך עושה לי." הוא אמר וקבר ראשו בין כתפה לצווארה. הוא אחז בשדיה חזק והצמיד אותה אליו. "אני רוצה אותך" הוא לחש. "חזק כמו אתמול" לחש שוב וסובב אותה אליו, מביט בעיניה. יודע מה זה עושה לה. "והפעם" הוא לחש אל בין שפתיה. "אני רוצה לשמוע אותך חזק. שמעת אותי?" הוא שאל. התקיפות בקולו הדליקה אותו. מעולם, אף אחד לא היה תקיף כלפיה. היא רצתה אותו קשוח. היא לחשה את שמו באיטיות, מתגרה בו. הןא שלח את ידו לבין רגילה, וכמה שרצתה לצרוח חזק, היא לחשה. הןא הפסיק לקול יבבותיה החלושות. "אני רוצה אותך, צורחת. את שומעת אותי, לעזאזל?" הוא כעס, היא אהבה את זה. היא חייכה חיוך קטן. הוא לא פספס גם אותו. הוא לא מפספס כלום. הוא הסתכל בעצבים על על החיוך המתגרה שלה והתקרב אליה. צמוד. הרים את ירכה וחדר לתוכה חזק. היא גנחה חזק כל כך, שלרגע נשמע היה כאילו צרחה מפחד. הוא נשאר בתוכה כמה שניות. צמוד אליה. ואז יצא.
"תכנס שוב," היא יבבה.
"אני רוצה לשמוע אותך גונחת את השם שלי." הוא אמר. "ואם לא..." הוא אמר ולא המשיך את המשפט.
הוא חדר אליה שוב בחוזקה. "כןן עדן אתה טובב" היא צרחה חזק. והוא חייך. הוא קבר ראשו בין כתפה לצווארה ולחש "אני יודע".
הוא נכנס ויצא במהירות, צמוד אליה חזק. היא אהבה להרגיש אותו צמוד כל כך, נוכח כל כך. היא אהבה להרגיש אותו גם סתם ככה.
"אני גומרת" היא לחשה.
"לא את לא." הוא לחש לה בחזרה.
היא הסתכלה עליו במבט שואל. הוא המשיך לזיין אותה במהירות. "אני גומרת" היא צרחה. הוא יצא ממנה המהירות, שם את ידו על הדגדגן העדין והזיז בעדינות. היא יבבה. "את לא גומרת בלי לבקש רשות" הוא אמר. "אני יכולה לגמור בבקשה?" היא שאלה. "בבקשה, מי?" הוא אמר בתקיפות. פתאום היא הבינה מה הוא רוצה.
"אני רוצה בבקשה לגמור. עדן שלי" היא אמרה והוא חייך, וחדר אליה במהירות. היא גמרה בגניחות קולניות. הוא יצא ממנה ושפשף אותו במהירות. לאחר כמה רגעים הוא גמר על בטנה השטוחה, ונצמד אליה חזרה. הם נעמדו מתחת לזרם המים הקריר, מתנשפים במהירות. "זה היה כל כך כיף" היא אמרה ונעצרה לרגע, ואז השלימה את המשפט: "עדן".
הוא רק חייך ונצמד אליה חזק.
***
הם ישבו במטבח, לבושים ומסורקים. וגם רגועים איפשהו. למרות שמעולם לא היו רגועים אחד ליד השני.
הוא הניח נס קפה על השולחן. היא לקחה את הכוס ושתתה ממנה לגימה. "תכין גם לך" היא אמרה. הוא כרח את ידיו סביבה. "להלחם איתך על כל לגימה נשמע מפתה יותר" הוא לחש, מותיר שובל של נשיקות על צווארה, שהיה חשוף עכשיו, כשתלתליה היו אסופים במין פקעת על ראשה. היא חייכה וזרקה את ראשה לאחור. הוא יודע בדיוק את הנקודות שמדליקות אותה.
הוא התיישב מולה. "את לא מבינה כמה אני שמח, מאלי" הוא אמר.
"כן..." היא אמרה. "גם לי מעולם לא היה חיבור כזה עם מישהו" ולרגע עיניו נצצו, ואז היא המשיכה "זאת אומרת, בקטע מיני." ואז נשמתו נעתקה לרגע. הוא נשך את שפתיו בחוזקה.
"מה יהיה איתנו עכשיו?" הוא שאל. מצפה לא לשמוע את מה שידע שישמע.
"מה איתנו?" היא שאלה גם, בקול חסר רגש. "אין 'איתנו' אתה יודע, אנחנו לא זוג." היא אמרה. "זאת אומרת," היא פתאום קלטה מה אמרה וניסתה לרכך את המכה. "הסקס איתך מעולה." היא לקחה עוד לגימה מהנס. "ואתה סקסי בטירוף, ויודע את העבודה כמו שצריך. ואני לא חושבת, שאני מסוגלת לגמור יותר על מישהו אחר" היא אמרה והוא לא יכל להתעלם מהעובדה שכל מה שהיא ציינה פה זה היופי והמעשים. "אבל..." היא אמרה. כמובן. תמיד יש אבל. "אתה לא רוצה אותי כבת זוג. תאמין לי" היא אמרה.
"אממ.. כן, כן. את צודקת. זאת אומרת, הסקס מדהים, אבל שנינו לא רוצים משו מעבר לזה, נכון?" הוא אמר מהר ושתה את כל הכוס נס קפה בבת אחת, ואז השתעל.
היא הסתכלה עליו במבט שואל, אחד מהמבטים החודרים שלה, ובפעם הראשונה מאז שהכיר אותה, המבט הזה לא גרם לרטט בין רגליו.
היא קמה ממקומה, מכתפת את תיק העור השחור. הוא פסע אחריה. היא הסתובבה אליו.
ברגע של חולשה הוא התקדם לעברה והצמיד אותה אליו חזק. מביט בעיניה ומבטו שוב רעב. הוא נצמד לשפתיה בחוזקה, שולח ידו אל מתחת לחצאית העור השחורה שלבשה. הוא החזיק את ישבנה בשתי ידיו ומעך אותו חזק. היא גנחה בניגוד לרצונה. היא שמה את ידה על כתפו ולחשה "איך זה שבכל פעם אתה נהיה תקיף יותר?" היא שאלה.
הוא עצר והביט בעיניה. "זה כי כל פעם אני מת לדחוף את הזין שלי עמוק יותר לתוכך" הוא אמר, ומשום מה הדיבור הפרובוקטיבי משך אותה יותר. והוא ידע את זה. היא זרקה את תיק העור על רצפה, ופתחה אל כפתוריה חולצתה. "סיבוב שני?" היא שאלה, וברגע הבאה הייתה שכובה על הספא הלבנה, והוא מעליה.
***
נקודת מבט איתן:
כבר ימים שבקושי ראיתי אותו. הם נהפכו למין זוג "בראנג'לינה" מהסוג הישראלי. אני שונא את זה.
הוא לא הגיע היום לבית הספר. בדרכי לביתי, עברתי דרך ביתו. כל כך מקווה שהוא יפתח לי את הדלת ונוכל לדבר. תקתקתי על הדלת בעדינות. שמעתי צעדים מתקרבים ושקט מאחורי הדלת. מן הסתם הוא מסתכל בעיניית, לבדוק מי זה. עמדתי שם אולי שלוש דקות. הוא לא פתח. ואז שמעתי ציחקוקים. היא איתו.
הוצאתי מפתח מתיקי ודחפתי בחור המנעול. פתחתי את דלת הבית.
הם היו צמודים לקיר, ידיו על ישבנה, והם צמודים אחד לשני. הוא נישק את צווארה וראשה היא מוטה לאחורה. היא נשכה את שפתיה.
כששמעו את הדלת נפתחת, הוא זז ממנה. מפנה לי את הדרך כדי לראות אותה בשלמותה.
היא הייתה לבושה בגופיה לבנה ושקופה ותחתון בהיר וקטן, שהדגיש כל קימור בגופה היפה. היא הייתה בינונית ולא מידי גבוה. ואפילו תלתליה הסבוכים לא מנעו ממני מלראות את סימני האיקי שהיו טבועים על צווארה וידיה.
ישבנה היה עגול אבל לא מוגזם, וחזה, ממה שיכולתי לראות דרך הגופיה השקופה, היה יפיפה. באותו רגע נשבעתי לעצמי, שאני לא מבין למה ביום יום היא כל כך משתדלת להסתיר את כל זה עם בגדים רחבים ושחורים.
לרגע העברתי את מבטי לעדן ואז החזרתי אותו למלאני, כי לא יכולתי לנתק את עיניי מגופה. ואז לרגע קפצה בראשי מחשבה, שפרצתי להם לבית, כשהם היו באמצע, ועכשיו אני חייב הסברים.
לא הסברתי כלום.
פשוט יצאתי וסגרתי את הדלת אחריי, ממהר לביתי, כדי שאף אחד לא יראה את הזקפה שנבנתה לה בין רגליי.
לפתע הבנתי מה עדן מצא בה. ושנאתי את עצמי על זה.
אני לא יכול להמשך אליה. פשוט לא. זה לא חלק ממה שתכננתי. אני אמור להיות החבר ששונא אותה. אני פשוט לא יכול...
וכשהגעתי לבית, וניסיתי להחליף בגדים, הבנתי, שאולי אני רוצה לשנוא אותה. אבל הזקפה שלי, רוצה אחרת.
***

אוקיייייי
נכון שאמרתי שאני אעלה פרק כל יום סליחה סליחה סליחה, עברו עליי כמה ימים לא קלים.
אבל, בנתים חשבתי על המשך נדיר לסיפור.
אז:
עדן ומלאני שכבו, עדן מאוהב בה אבל מלאני רק נמשכת אליו. ואיתן, שאמור לשנוא את מלאני, נמשך אליה. אז עדן עכשיו כבר עמוק בתוך הבעיה ולא משנה אם תגידו אחרת. כי הוא רב עם החבר הכי טוב שלו כדי להתאהב בtough girl, שבסוף רוצה אותו רק כסטוץ. מה אתם אומרות? איך הוא יגיב לעובדה שאיתן נמשך לבחורה הקשוחה שלו?

מקווה שתהנווו ואל תשכחו לפרגן