כובע אחד אפור

כן, זה אני

נשמעה צרחה. "אין מצב אין מצב אין מצב!!!" ילדה אחת רצה לכיוונו של א"א ונעצרה מולו פעורת פה. "זהר! זהר! תסתכלי" את רואה מי זה?!" הילדה צרחה לילדה אחרת, העונה לשם זהר, שעמדה בצד ולא נראתה מתלהבת במיוחד. היה לה שיער שחור חלק וארוך, לעומת הילדה השנייה, שהיה לה שיער בלונדיני מתולתל עד הכתפיים. זהר צעדה בשקט אל המקום בו עמדה חברתה ונאנחה. "אני עדיין לא מבינה מה את צריכה ממנו. אולי תעזבי אותו בשקט ונחזור הביתה?" הילדה השנייה הסתכלה לעבר זהר במבט רושף. "את- לא תגידי לי מה לעשות!" היא צעקה. " עכשיו רוצי הבייתה ותביאי לי את כל התיקים שלי! יש מישהו שצריך לחתום עליהם..."
א"א היה קצת חסר אונים, אבל הוא גם היה מחונן. הוא ניצל את ההזדמנות שבה הן רבו כדי לברוח לסמטה בריצה. "הי! חכה!" צעקה הילדה.  "באמת תודה זהר! תראי מה עשית!" הילדה הלכה בכעס.
א"א הגיע לסמטה ונכנס למכונית האדומה שחנתה שם.
הוא בירך את ג'וני לשלום והתיישב. הם נסעו לקניון. 'יאי' הוא חשב לעצמו בציניות