כובע אחד אפור

סלב

★★★★★
האיש היה כמובן, א"א למי שלא הבינה. הסיפור ממשיך לאחר התקרית.
אם אתם רוצים ששמכם יהיה בסיפור, תכתבו בתגובות!
★★★★★

לאחר התקרית עם הסלב הזה, א"א, הגענו לבי"ס, ונועה רצה לחבק את פרחותיה כאילו לא ראתה אותם שנים...

אני הלכתי לאיטי לספסל הקבוע.
זה היה המקום האהוב עליי, המקום בו אפשר לשבת בשקט ללא איש המטריד ומשגע אותך, והעיקר, בלי נועה.

אבל למזלי הרב, מישהו ישב שם. לא אחר מהילד עומר שוורץ המוזר... יופי זהר, נתקעת עם הילד המוזר. מה עושים? הסתובבתי והתחלתי ללכת כשלפתע...

המוזר הזה קם וברח. נו טוב. נשארתי שם כמה דקות ואז התחלתי ללכת לכיתה. פתאום הייתה לי תחושה חזקה שמישהו עוקב אחרי. הסתובבתי וראיתי את עומר רץ לכיווני - או בעצם בורח לכיווני - עם הבעה מאוכזבת על פניו.

רציתי לצעוק עליו, ופתאום ראיתי שחבורת ה'מקובלים', ובראשם ירין, ה'מלך' שלהם -שנעה מפנטזת עליו מהחטיבה- רודפים אחרי עומר המסכן. רגע, מה? מסכן? מה קורה לי היום? חשבתי. התקדמתי לעבר ירין בצעדים בטוחים, אך שוב- ללא סיבה מוצדקת. ופתאום, ידי הימנית הועפה מאיליה ונחתה בחזקה על לחיו של ירין. מה שנקרא בימינו - סתירה.