זהו משחק, משחק החיים, ואני הפסדתי בו. נכנעתי לכאב ולמילים. נכנעתי להם, ואיבדתי את עצמי.
כתבתי על דף קטן.
הימים האחרונים היו מלאים בכלום,
כמה בדיקות,
כמה שיחות עם הפסיכולוגית של בית החולים,
כמה שיחות עם העובדת הסוציאלית שבאה מטעם משרד הרווחה.
בכל המפגשים עם העובדת הסוציאלית בכיתי, ולא הסכמתי לדבר, לפסיכולוגית עניתי רק על חלק מהשאלות, ורק בהנהון לחיוב או לשלילה. לא העזתי לדבר.
אני אמורה להשתחרר מחר, ואז לחזור לבית הספר, לכאב וההשפלות.
"הם מחוץ לחומות שלך, זוכרת?" קול קטן נשמע בראשי.
את האמת, אני אוהבת את הקול הזה, הוא שומר עלי שפויה בעולם המקולקל הזה.
"את חזקה, והם מנסים להוריד אותך למטה, כי הם רוצים להיות הכי חזקים, אל תתני להם לנצח"
"אני לא אתן" לחשתי לו, וחייכתי חיוך קטן.
ציירתי במחברתי הקטנה שקיילי הביאה לי באחת הפעמים שהיא ביקרה.
מאז שהיא הראתה לי את הצלקות שעל ידה אני מסתכלת עליה אחרת, החיוך שלה, הוא נראה לי פתאום עצוב, וכל הדברים הילדותיים שלה, כמו הלבוש, או הדיבור, הכל נראה לי פתאום בוגר.
היא באמת חזקה, היא גיבורה, אני מעריצה אותה.
דפיקה על הדלת האפורה החזירה אותי למציאות, לאחר ששקעתי במחשבות.
"היי" קיילי לחשה, "איך את?" התיישבה לידי.
"המצב משתפר" עניתי בחיוך.
עינייה הקטנות של קיילי היו אדומות ונפוחות.
"בכית?" היססתי.
קיילי השפילה את מבטה.
"קיילי, מה קרה?" החזקתי את ידה.
"אני אספר לך בהזדמנות" אמרה וקולה נשבר לקראת הסוף.
היא הסתירה את ידה עמוק יותר בתוך השרוול, כמנסה להסתיר משהו.
לקחתי את ידה והבשלתי את השרוול.
"ספרי לי מה קרה, בבקשה ממך" דמעות חנקו את גרוני כשראיתי את החתכים הטריים על ידה.
"מחר, כשתשתחררי, תבואי לבית הנטוש" היא אמרה וחייכה חיוך מזויף.
"בבקשה תפסיקי" לחשתי בתוך אוזנה תוך כדי חיבוק.
*
"השמלה הזאת נוראית!" צעקתי עליה, קיילי החליטה שהיא תבקש מהרופא לתת לי לקחת את שמלת בית החולים ושאבוא איתה מחר.
"היא יפה עליך" צחקה.
"רואים בה את התחתונים שלי!" זרקתי עליה כרית.
"לא נורא, גם ככה רואים אותם דרך הטייצים השקופים שלך" היא זרקה את הכרית בחזרה.
"חצופה!" הפנתי אליה את גבי, כאילו ברוגז.
היא חיבקה אותי מאחור ולחשה לאוזני "אני אוהבת אותך".
"גם אני אותך" חייכתי והסתובבתי בשביל לחבק אותה חזרה.
"בנות השעה כבר שמונה וחצי" האחות נכנסה והודיעה.
"אופס" אמרתי ושתינו צחקנו.
"נתראה מחר!" אמרה בעודה סוגרת את דלת חדרי הקטן.
