part 21:

742 68 7
                                    


"תודה באמת שהחלטת לבוא" אמרתי ברגע שאשלי נכנסה מבעד לדלת החדר של הארי. זרקתי את הפלאפון על המיטה בעודי קמה וחוטפת את השקית מידיה.
"את נראת נהדר אשלי, איזה כייף לראות שבאת אשלי, מה הייתי עושה בלעדייך אשלי" אשלי אומרת ואני רק מסתכלת עליה היא לבושה בשמלה שחורה שמחמיאה לגופה. "את באמת נראת טוב.. אבל זה לא מוגזם לכל הישיבה הזאת? אם אפשר לקרוא לזה ככה בכלל" גיחחתי שופכת את תכולת השקית רואה שמלה לבנה ושרשרת זהב יפה. "אני מבינה שלא ירדת למטה" היא אמרה מתיישבת על הכיסא מסתובבת סביב עצמה. הורדתי את הבגדים והחלפתי לשמלה התחלתי לסדר אותה על גופי כשדפיקה על הדלת נשמעה והדלת נפתחה כמעט במיידי,  ישר תפסתי את הדבר הקרוב ביותר וזרקתי לעבר האדם העומד בפתח. לצערי פיספסתי אותו בכמה סנטימטרים כשראש בלונדיני צץ לו. מהר הושטתי את ידי לעבר קצה השנלה שריחף ממש מתחת לתחת ומשכתי את קצוות השמלה כמה שיותר למטה כשראיתי את חיוכו הזחוח של ג'ייק פארקר. עכשיו כשהשמלה יושבת טוב ומכסה עד חצי הירך תפסתי ביטחון ופניתי אליו.
"לא לימדו אותך לחכות בסבלנות לפני שפותחים?! אם הדלת סגורה כנראה שיש משהו מאחורה! יותר מזה מה אתה עושה כאן?!" אמרתי בעצבים המשפטים יצאו מקוטעים אך מובנים. "סליחה סליחה רק חיפשתי את הדייט שלי" הוא אמר מסתכל לעברי. דייט? אשלי היא הדייט שלו? הבטתי לעבר אשלי. היא התעלמה ממבטי ופנתה לעברו. "זה דחוף?" הוא הנהנן "הארי צריך אותך למטה". היא קמה עוברת אותו ועומדת בפתח הדלת.
"את מסתדרת, נכון?" פנתה לעברי ואני הנהנתי היא יוצאת מהדלת אך משאריה אותה פתוחה במעט על מנת שפארקר יוכל  לעבור אחריה. אך הוא אינו זז. הרגשתי איך מבטו מפלח את גופי. בניגוד למבטו של דיאגו המבט הזה עורר בי סלידה מסוימת. "אתה מוזמן ללכת" אמרתי והסתובבתי לעבר המראה כשהשרשרת בידי. ניסיתי לשים אותה על צווארי אך משהו מזווית המראה תפס את מבטי. פארקר הספיק להתקדם אלי מקצה החדר. הוא לקח את השרשרת מידי,  הרגשתי איך ידו עוברת בזהירות על עבר גבי העליון וצמרמורת לא רצונית עברה בגופי יחד עם כל שערה שזזה לעבר כתפי השמאלית. הרגשתי איך גופי קופא ולא מגיב למרות שכל מה שהוא משדר לי הוא סכנה אחת גדולה. פארקר שם את ידיו על כתפי כשהוא סיים, ונתן לי לחיצה קטנה כשאני מרגישה איך אפו מלטף את שערות ראשי. שם ליד האוזן. "הנערה הכי יפה שראיתי." הוא אומר וזז ממני.

ההרגשה המוזרה שעטפה אותי כבר התפוגגה ולא הצלחתי להבין מה היה פשר הקיפאון הזמני שעברתי כשנגע בי. אך לא יחסתי לזה חשיבות רבה. יש מסיבה למטה וכבר פיספסתי חלק גדול ממנה. התחלתי לעשות את דרכי בגרם המדרגות אלא שכמה מדרגות לפני הסוף נעצרתי והעברתי את מבטי לעבר הקהל הרחב שתפס את כל השטח של הקומה התחתונה. הכמות הייתה פי 2 משציפינו. אך מה שתפס את מבטי היו הבנות. אשלי לא צחקה כשהיא אמרה ששמלות כאלה לא יתפסו צומת לב בקרב אנשי המסיבה. כל אחת הייתה יותר יפה מהשנייה ולא יכולתי שלא להרגיש החמצה קטנה בלב. לא היה לי כלכך זמן להיכנס לדיכאון של אני בחיים לא אראה כמותן כיוון שמישהו הספיק לדחוף אותי בגרם המדרגות על מנת להספיק להקיא בקומה התחתונה. איבדתי שיווי משקל והצלחתי להחזיר אותו בקושי מסוים עד שיד תפסה אותי ומשכה אותי לכיוונה. נסחבתי אחריה עד שזיהיתי את רעמת השיער בתור הארי והתחלתי לנשום לרווחה. "מה זאת הכמות המטורפת הזאת?" צעקתי מנסה להתגבר על המוזיקה החזקה. הוא רק המשיך ולקח אותי לפינה קטנה שם ישבו אשלי, רוי וכריס עם בנות הזוג שלהם. "כנראה שהשמועה דלפה" החזיר לי והתיישב במקומו ליד אשלי. התיישבתי על הכיסא הפנוי שמולם. "מה זאת אומרת דלפה?" שאלתי ספק אומרת ספק צועקת "זה מה שקורה כשבנות לא יודעות לסתום את הפה" קול נשמע מאחורי. לא הייתי צריכה להסתכל כדי לזהות מי זה. קול גרירת הכיסא נשמע והרגשתי כיצד ברך מתחכת בשלי. יישרתי מבט רואה את דיאגו יושב צמוד אלי כשמשענת הכיסא פונה פנימה. לתוך המעגל.  העוקצנות בקולו גרמה לי לכעוס. "לא כי בנים פשוט סותמים כלכך יפה. רק אתמול לא הפסקתם לדבר על מי זיין את מי וכמה" אמרתי מיישרת אליו מבט הוא רק הרים את גבותיו וצל של חיוך ריחף על שפתיו. "מה זאת השפה הזאת? אהה רוברטה? זיין?למרות שאני חייב להגיד שזה עדיף על צמד המילים "עושים אהבה" הוא אמר מתגרה בי. ידעתי בדיוק למה הוא מתכוון. וסומק עז עלה על פני. לפני שלוש שנים אני זוכרת שהייתה לנו את השיחה. אני מתכוונת להשיחה בה' הידיעה. לשיחה על סקס. בזמנו לא היה לי נעים להגיד את המילה הזאת אז התעקשתי שכל עוד אני ודיאגו מדברים על זה נקרא לזה אהבה. כמובן שהוא לא הסכים ואמר שהוא גבר ואין לו בעיה להגיד את המילה שמתחילה באות ס'. אותי זה פשוט הביך. אז כל פעם מחדש הייתי מסמיקה ונבוכה בגללו. מה שגרם לו להמשיך.
"עדיין מסמיקה???" הוא אמר צוחק. "כנראה שלא השתנת כמו שאת מנסה להוכיח" הוא אמר מסתכל לתוך עיני. עיניו הכחולות ננעצות בי ויש בהם זיק של..- כחכוח גרון נשמע. ואני מנתקת במהרה את קשר העין שנוצר. מסתכלת למעלה רואה את לורן במלוא הדרה. שיערה השחור חלק ללא שערה סוררת. עיניה מאופרות בכפידה ומבליטות את עיניה הירוקות. ושמלתה הלבנה דומה לשלי. רק שעליה היא נראת הרבה יותר טוב. "אני חושבת שאת יושבת לי במקום.." היא אומרת אני קמה אך לפני שאני מספיקה להגיב או לעשות כל דבר אחר. רעש כיסא נשמע. דיאגו מסדר את כיסאו ומושיט יד לעבר לורן, אשר מתיישבת על ברכיו. אני מרגישה כאילו האוויר נלקח מריאותי כשאני מבינה שאני עוד עומדת וקולה של לורן נשמע "שמלה יפה".
"תודה?" אני אומרת וקולי לא עולה מעל לקולה הרם של המוזיקה. אני מתיישבת חזרה שמה לב כי כיסאו של דיאגו עדיין קרוב לשלי אך הוא משתדל לשים בנינו מרחק.  אני מרימה את מבטי מכפות רגלי רואה כי כריס, רוי הארי ואשלי מביטים בי. בעוד לורן ובנות הזוג של הבנים משוחחות על משהו. אני לוקחת את עצמי בידיים מעלה את החיוך הכי אמיתי שאני יכולה ומושיטה להארי את ידי. "אתה חייב לי ריקוד" הוא מניד את ראשו לשלילה והחיוך יורד לי בבת אחת יחד עם ידי המושטת ועצב ממלא כל חלק בגופי. גם הארי גם דיאגו.
הארי מסיים את הבירה בשלוק האחרון שנותר לו, נעמד ואז מתכופף על ברכיו לפני. "רוברטה התסכימי לחלוק איתי את ריקוד זה ואת הריקוד שאחריו ואולי גם עוד אחד נוסף?" הוא אומר בנימה אבירית ומחייך אלי. הפעם החיוך שיוצא ממני הוא אמיתי לגמרי ואני לוקחת את ידו כשהוא מוביל אותי לרחבת הריקודים המאולתרת.
אחד השירים מתנגן ואני והארי זזים לפי הקצב. מודעים לתנועות המוזרות עד מגוכחות שלנו. אנשים מצטרפים אלינו והארי תופס את ידי ושם אותם מאחורי עורפו אני נצמדת אליו ואנחנו ממשיכים לרקוד רק שהפעם קצת יותר קרוב. גופים מזיעים מתחכחים בנו ורק אחרי שני שירים שאנו ממשיכים לרקוד זה ליד זה אנו מחליטים לפרוש. אנו מתקדמים לעבר איפה שישבנו קודם רואים את אשלי וכריס יושבים יחד לבדם..
אני מתיישבת בניהם ושולחת את הארי להביא לי שתיה. "יואו זה היה כיף" אני אומרת ופונה לאשלי "את חייבת ללכת לרקוד המוזיקה ממש טובה" אני מפנה את ראשי לכיוונה אך היא קמה ומתחילה ללכת. עשיתי משהו לא בסדר? "עזבי אותה.. היא קצת מקנאה זה הכל" כריס אומר ואני מביטה בו במבט שואל. אוו היא ככה בגלל הארי. "אבל רק רקדנו" אמרתי והוא חייך חיוך יודע "היה קשה שלא להבחין" הוא אמר וקם משאיר אותי לבד.
אבל רק רקדנו.. אמרתי ביאוש.
___________________________
אהבתן?
liaxoxo

second chanceWhere stories live. Discover now