מכות

47 4 2
                                    


קפצתי פנימה מבלי לחשוש. האקדח הטעון היה תקוע בחגורה שלי ולא תהיה לי בעיה לשלוף אותו במהירות. הוא קפץ ישר אחרי וסגר את החבית מלמטה. מלפנינו כמה מטרים הייתה דלת גדולה.

ליאונרדו הקיש על הדלת. פתח קטן נפתח מלמעלה והזוג עיניים בהה בנו. תיקון רק עין אחד, העין השנייה הייתה לבנה, בלי אישון, בלי נימים. גולה לבנה. ברגע שהוא זיהה את ליאונרדו פתח את הדלת. השומר היה לבוש טוב מה סתר את פנים המצולקות שלו. 

"אפה הוא?" ליאונרדו נישמע לחוץ.

השומר ענה לו במהירות "בחדר אוכל, אולי כדי שתזדרז."

"ברור" ענה לו ליאונרדו במהירות ובא לעבור שהשומר שרק עכשיו שם לב אלי.

"היא-?" הוא בחן אותי בעיניים מתרחבות. "כן" לליאונרדו לא היה סבלנות "אחר כך אני מבטיח מייק."

שהשומר ששמו מייק עדיין בהה בי שאני וליאונרדו עברנו אותו בשתיקה. ליאונרדו זיגזג במנהרות שנראו מתקופת האבן ולאט התחלפו למסדרונות צרים מצופים אריכים לבנים ובוהקים מקיר לקיר ומהרצפה לתקרה והואר במנורות לבנות קטנות.

ואז דלת חומה הייתה לפנינו. ליאונרדו פתח אותה בטריקה ואז התגלה לפנינו אולם גדול. באולם היו שולחנות ארוכים שחורים עם ספסלים חומים. גם האולם היה מרוצף כמו המסדרון כולו לבן.

על אחד הספסלים ישבו כמה נערים. הם נראו כאילו כול החיים אכלו טוב והיו מוצקים. לבנים היו שרירים ולבנות, לא ממש, אבל הן היו דמות בגלל שהיה לכולן שיער קצר, אומנם בצבעים שונים אבל.

הבחור הכי שרירי בחבורה היה עם הראש בין הידיים ונראה נורא. כל החבורה ניסתה לעודד אותו אבל ניראה שהם לא ממש מצליחים.

"סילבן!" קרא ליאונרדו ורץ אל הנער. כל החבורה ישר הרימה ראש והסתכלה על ליאנרדו שחצה את האולם וחיבק את הנער. הסקתי שזה אחיו. הם היו דומים בתווי הפנים ובאותם עיניים חומות גדולות עצובות.

סילבן עמד בדיוק שליאונרדו הגיע עליו, הוא חיבק אותו חזק ולחש לא משהו באוזן.

אחת הבנות נעמדה והטיפה מוסר לליאונרדו "מה חשבת? וגם ככה הדאגת את כל המחתרת ואפילו כמעט גרמת התקף לב לאחיך! תגיד מה חשבת שתמצא אותה, אתה יודע כמו ניסו?"

ליאונרדו השתחרר מאחיו והצביע אלי, "כמה ניסו ואני הצלחתי" אמר בקול צוהל.

כול החבורה פתאום בהתה בי, התקדמתי לאט בזמן שהם בחנו אותי בהלם מוחלט.

"כולם" אמר ליאונרדו ועזב את החבורה ועבר לעמוד לידי. "זאת אליסון והיא מסכימה להיות בעלת ברית שלנו"

כולם עדיין בהו בי.

"איך מצאתה אותה?" אחד הבנים התעניין אבל עדיין לא ניתק ממני מבט. הייתי מנחשת שהוא היה גדול ממני בערך בשנה, השיער האדום הפרוע שלו נראה משגע.

אין דבר כזה אהבהWhere stories live. Discover now