My Boss-Larry Stylinson || הבוס שלי-לארי סטיילינסון

פרק 20!!

היייי!

שבוע טוב !

הנה הפרק :)

--

לואי התהפך במיטתו. הוא לא רצה לקום עדין.

הוא מצמץ בעיניו, פוקח אותם בעייפות ומסתכל על השעון.

שמונה וחצי.

זה היה עדין אותו היום, אבל מאוחר יותר.

לואי גלגל את עיניו, והסתובב שוב, רואה את הארי הישן.

שפתיו התפוצות מעט פתוחות, ונחירות קטנות ושקטות יוצאות מאפו.

החדר היה דיי חשוך, ולואי היה קרוב להארי, מרגיש את נשימותיו החמות.

הוא נראה כל כך שלו ורגוע.

הוא היה מקסים. לואי חייך.

הוא היה שייך לו. לא לג'וזף.
הוא הרגיש בחילה רק משמו.

הוא הזיז את שמיכה מעט, מנסה לקום בלע להעיר את הארי.

הוא ירד למטה במדרגות כדי לראות אם ליאם או נייל היו שם.

הוא ירד במדרגה האחרונה, רואה את נייל שוכב על הספה עם רגליים אחת על השניה, צופה בטלוויזיה.

"איפה ליאם?" הוא שאל.

נייל נאנח כשראה אותו. "הוא עובד עד מאוחר."

לואי הנהן, הולך לעבר נייל ומתיישב לידו.

"אתה בסדר?" נייל שאל.

לואי הניד בראשו. "אפילו לא קצת."

נייל קם לתנוחת ישיבה, מסתכל עליו בדאגה, כאילו היה אחיו הגדול.

"מה קרה?" שאל, מביט בו.

לואי הביט בקצרה על המדרגות, רואה שהארי לא נמצא.

"העובד החדש של הארי. קוראים לו ג'וזף. אני שונא אותו." אמר ובעיניו שנאה.

"הוא קרא להארי חמוד, ורצה לצאת איתו לקפה. כאילו, מה לעזאזל?"

נייל נאנח, מביט למדרגות.

"אני מתכוון, בסופו של דבר, הארי שלך,לא?"

"עדין, מה אם הארי אוהב אותו?" לואי אמר, משלב את זרועותיו בדאגה.

נייל צחק צחוק עצבני. "הארי אוהב אותך! לא אותו!" אמר וגלגל את עיניו.

"אני יודע, אבל-"

"לואי?" קול עייף קרא מהמדרגות.

"אני כאן!" לואי קרא.

הארי ירד במדרגות, מחייך חיוך עייף וחמוד.

הוא התיישב ליד לואי, מניח את ראשו על כתפו.