הייייייי
אני יודעת שהתגעגעתם! הנה פרק :)
--
"אני לא מאמין לו," נייל אמר, משקשק את ראשו מצד לצד.
"הוא לא יכל לעשות את זה לפחות פנים מול פנים?" שאל ברוגז.
לואי משך את נייל לחיבוק.
"כמעט חמש פאקינג שנים. בשביל מה?"
"אני לא חושב שהוא באמת נפרד ממך, הוא בטח היה עצבני ולא ידע מה לעשות עם עצמו," לואי אמר בזהירות.
השעה היתה כמעט ארבע בבוקר, וליאם עדין לא חזר הביתה.
לואי לא היה כל כך בטוח שהוא רצה שיחזור הביתה.
הארי עלה למעלה לפני כמה זמן, אומר שהוא עייף, אז עכשיו נשארו רק נייל ולואי.
"חשבתי שהוא היה האחד. דיברנו על חתונה וילדים, שנהיה משפחה. עכשיו זה מה שהוא עושה?" נייל שאל, מניח את ראשו בין ידיו.
"הוא מתנהג נורא," לואי נאנח.
"אני יודע. כל פעם שהוא היה רב איתך, הוא היה מדבר איתי ומאשים אותי."
"מה קורה איתו?" לואי שאל.
נייל נאנח.
"האקס שלו. זה מה."
"מה?" לואי שאל בהפתעה.
נייל נאנח שוב והתחיל,"לפני הרבה זמן, עוד לפני שהכרנו אחד את השני, ליאם יצא עם איזהשהו בחור.. ליאם ממש אהב אותו, והם יצאו, אבל הבחור בגד בו כל הזמן. עם בנות גם. זה למה ליאם כלכך רגשי בנושא הזה, ולא מוכן לשחרר." הסביר בשקט.
דמעה קטנה ולחה ירדה במורד פניו של נייל.
"אל תבכה," לואי אמר.
"הוא כ-כן מתעצבן לפע-לפעמים, אבל לא בצו-צורה כזו.." נייל התייפח.
"הוא הב-בטיח לי.." עוד דמעות יורדות מעיניו.
(בחיי צריך לקרוא לפאנפיק הזה "פאנפיק הדמעות" זה ממש נוראי. -הערת המתרגמת)
"הוא לחוץ. הוא יחזור." לואי אמר בשקט, מנסה לעודד את נייל.
"שילך להזדיין," נייל מלמל, נעמד והלך למטבח, מוציא בירה קרה מהמקרר.
"אתה יודע מה? עכשיו כשאני חושב על זה, מתי הייתה הפעם האחרונה שבה הוא עשה לי משהו רומנטי?" נייל אמר, לוקח לגימה גדולה מהבירה.
"אתם .. הממ. הזדיינתם על הספה?" לואי אמר, מנסה למצוא משהו רומנטי.
בואו נהיה אמיתיים. נייל וליאם מתאימים אחד לשני כמו מקלדת לעכבר. אולי הוא לא עשה לו מעשה רומנטי, אבל הם בהחלט מתאימים.
נייל גלגל את עיניו.
"חוץ מלהזדיין."
"אתה יודע שהוא אוהב אותך, נייל."
"הו, בטח. יש לו בטוח גם דרך טובה להראות את זה." אמר, לוקח עוד לגימה מהבירה.
"הוא פשוט השתנה" לואי אמר.
"בדיוק!" נייל קרא.
"זה לא אותו ליאם שאני הכרתי!" אמר.
"אני פשוט מקווה ש-" נייל אמר, ולפני שיכל לסיים את המשפט, הדלת השמיעה רעש פתיחת מנעול.
לואי כיווץ את גבותיו, נעמד.
הוא הלך במסדרון, רואה את ליאם נכנס, נושם בכבדות.
"מה אתה עושה פה?" לואי שאל.
"אני גר כאן." אמר באדישות, מוריד את נעליו ובא לעלות במדרגות.
לואי עצר אותו.
"לא." לואי אמר בכעס.
"הדרך שבה התנהגת אל נייל, אל הארי ואליי יכולה להשאר לישון אצל מישהו אחר. תישן ברחוב מצדי, לא אכפת לי." אמר.
"באמת?" ליאם שאל, מכווץ את גבותיו.
לואי הנהן.
"כן. אתה חתיכת זונה ממין זכר אם לא שמת לב."לואי אמר.
"מה לעזאזל חשבת לעצמך כשסיימת עם נייל?"
ליאם נאנח.
"לך מפה."לואי אמר.
"אני משלם שכר פה בדיוק כמוך." ליאם אמר, מנסה לדחוף את לואי הצידה.
"אני לגמרי רציני. אני לא רוצה שתהיה פה. רק המחשבה על לזרוק את נייל את פסיכוטית, וזה שזה באמת קרה, ובכן, אתה זונה." לואי אמר בכעס.
"אני אחתום על היציאה שלך מהדירה." הוסיף.
"אני הזונה?" ליאם שאל, משלב את זרועותיו.
"כן, אתה."
ליאם צעק בעצבנות.
"מה לגביך? יוצא עם בוגד?" ירק.
"תעוף מפה." לואי קרא, מצביע על הדלת.
"אתה פתטי."ליאם אמר, מזיז את לואי ועולה למעלה.
לואי נאנח, חוזר לסלון.
נייל היה על הרצפה, מוחה את עיניו.
לואי נאנח, יושב לידו ומחזק את כתפיו.
"הוא לא שווה את הדמעות שלך."
"אני לא שם על זה פאק יותר. זה מגוחך." נייל אמר, מושך באפו.
"אלך אליו." נייל אמר ולואי הרים את גבותיו.
נייל קם, מתקדם אל המדרגות.
"אתה בטוח?"
"כן." נייל ענה, הולך לחדרו של ליאם, אבל הדלת הייתה נעולה.
נייל גלגל את עיניו.
"תפסיק להיות ילד פאקינג קטן ותפתח את הדלת המזוינת הזאת." קרא אליו.
לא הייתה תגובה, אז נייל קלל בשקט וירד למטה.
"אני פשוט אפרוץ פנימה."
--
כןןכן אני יודעת שזה קצר אבל אני חייבת ללכת לתנועה שלי אז אני אעלה עוד אחד בערב אני אדבר איתכם אחר כך אוהבת המונים
YOU ARE READING
My Boss-Larry Stylinson || הבוס שלי-לארי סטיילינסון
Fanfictionפאנפיק חדשדש על לואי והארי שלנו :)))) *** הארי אדוארד סטיילס, הבוס של לואי וויליאם טומלינסון.. איפה זה ייגמר? *** "למה הבוס שלי כל כך חתיך?" שאל לואי את שותפו לחדר, ליאם. "אתה מטופש." "אם היית רואה אותו היית מסכים איתי." אמר לואי בהחלטיות, ושילב...
