פרק 7!!

5.3K 405 795
                                    

אוהבת אתכן יאללה ביי
---
לואי יוצא באיטיות מהמכונית שלו, מתלבט אם ללכת לעבודה או לא.

זה יהיה מביך?

הארי יהיה נחמד ורך, או מרושע ועצבני?

הוא לא ידע מה לענות.

הוא נאנח לפניי שנכנס לבניין המוכר, עושה את דרכו אל תוך המעלית.

ישר כשיצא מהמעלית, הוא ראה את שותפו לעבודה, זאין.

"זאין." לואי הנהן ונכנס למשרדו.

"איך היה יום החופש שלך?" שאל, מניח את דבריו על השולחן.

זאין נשען לאחור בכיסאו, מתרווח.

"נורמלי בצורה נחמדה. איך היה לך אתמול?" הוא שאל, ולואי רפרש בזכרונותיו מליל אמש.

"זה היה הממ.. טוב? שום דבר לא קרה. נופ. לא. אפילו לא דבר אחד. שום דבר שאני יכול לחשוב עליו, לא קרה שום דבר מיוחד. דיי בטוח שלא היה כלום. שום כלום, שום דבר-"

"אתה בסדר?" זאין שאל, מרים את גבותיו.

לואי ניסה שלא להראות יותר מידי 'מובן מאליו'.

לואי הנהן במהירות.

"כן. בסדר, אני פשוט.. עייף."

הוא היה לחוץ?

זאין הנהן באיטיות.

"אולי אתה צריך קצת קפה. אתה נראה לא מפוקס. בראד בדיוק הכין לי אחד בחדר ההפסקות." אמר, והחזיק בידו ספל תה, שעליה היו מצוירים כל דמויות הפאוור רנג'רס.

(אני גם לא יודעת אז אל תשאלו אותי פשוט תעבירו את זה חלק- הערת המתרגמת)

"אני חושב שאני אקח, למען האמת." לואי אומר.

הוא בדרך כלל שותה שוקו.

(בבקשה פשוט תתדלגו. אני באמת לא יודעת מה הקשר בין הפאנפיק הזה לחיים שלי. - הערת המתרגמת.)

"אתה יודע איפה זה, נכון?" שאל זאין.

"למטה, שמאל, חדר גדול?"

"בדיוק."

"תיכף אחזור." לואי אומר ויוצא מן החדר.

הוא ראה בדרכו למעלית עוד שני עובדים שעובדים איתו ועם זאין ואמר להם, "היי", ו"שלום" מהירים.

הוא לבסוף הגיע לחדר המדובר, ואלוהים אדירים כמה שהוא היה ענקי.

כשהוא פתח את הדלת, כמובן, עמד שם הבחור שהוא ממש לא ציפה לראות.

(קריצה קריצה - הערת המתרגמת)

הארי.

מר.סטיילס.

הוא הסתובב כששמע את הדלת נפתחת, וחיוך קטן בצבץ לו על שפתיו הורודות, עיניו ברקו.

למה?

My Boss-Larry Stylinson || הבוס שלי-לארי סטיילינסוןWhere stories live. Discover now