היייייי לכם!!
מקווה שעבר עליכן יום טוב!!
הנה הפרק :) --
----
לאחר שלושה ימים.
השלושה ימים האלו עברו מהר בשביל לואי, כאילו לא הרגיש אותם.
מצד אחד, לא רצה לראות את הארי או ג'וזף, אבל, זאין צריך לחזור היום.
(באמת?? - הערת המתרגמת)
לואי גם לא דיבר עם ג'ייד, הוא התעלם מההודעות שלה, ומהשיחות הבלתי נפסקות שלה.
הוא פשוט לא רצה לדבר איתה.
והנה, בפעם השלישית ברציפות, לואי שוכב ער במיטתו כל הלילה.
הוא קם לתנוחת ישיבה, ופשוט גלש בפלאפון שלו.
להפתעתו של לואי, שיחה העירה את המסך.
שמו של הארי התנוסס על המסך, וליבו של לואי התחיל לפעום במהירות.
מה השעה?
לואי הסתכל בשעון שעל קירו, וראה שהשעה שתיים עשרה בלילה כבר עברה.
מה הבעיה שלו עם השעות המאוחרות שבלילה?
לואי שחרר נשימה קצרה. זה חייב לקרות.במילא זה יקרה מתישהו.
"ה-הלו?" לואי אמר בשקט, נושם בחוזקה אל תוך הפלאפון.
"בבקשה תבוא לפגוש אותי בחוף וולסי?"
חוף וולסי הוא החוף שבו היה להם את הדייט האמיתי והראשון.
לואי נאנח. זה נכון, הם באמת היו צריכים להפגש ולדבר. לואי פשוט פחד למוות.
"אהיה שם."
ברור שלואי יהיה שם. מדובר פה על הארי. האמת היא שלואי היה מוכן גם לטוס ברחבי העולם כדי למצוא את הארי שלו. ברצינות, אם הארי היה בסין, לואי היה עולה במהירות על הטיסה הבאה, כי זה פשוט.. הארי.
כבר לא היה טעם לחכות יותר מידי.
לואי נאנח שוב. הוא הזיז את השמיכות ממנו, וקם מהמיטה בעצלנות, מתמתח ומוריד במהירות את בגדיו.
לואי שם במהירות סוודר שחור, וסווטפנטס, וגם לקח את כובע הגרב השחור שלו, שם אותו במהירות על ראשו.
הוא יצא מחדרו, עובר במסדרון ורואה את חדרו של ליאם, ליאם ישן.
זה היה ממש כמו להתחמק מהבית של ההורים שלך, אבל בעצם, זה היה רק ליאם.
הוא סגר את דלת חדרו של ליאם, וירד במדרגות במהירות, לוקח את המפתחות שלו ויוצא מהבית לכיווץ חוף וולסי.
**
לואי חנה את מכוניתו באותו מקום כמו בפעם האחרונה שהיה פה.
YOU ARE READING
My Boss-Larry Stylinson || הבוס שלי-לארי סטיילינסון
Fanficפאנפיק חדשדש על לואי והארי שלנו :)))) *** הארי אדוארד סטיילס, הבוס של לואי וויליאם טומלינסון.. איפה זה ייגמר? *** "למה הבוס שלי כל כך חתיך?" שאל לואי את שותפו לחדר, ליאם. "אתה מטופש." "אם היית רואה אותו היית מסכים איתי." אמר לואי בהחלטיות, ושילב...
