פרק 12

2.6K 241 63
                                    

״יותם.״ אני מנסה לתקשר עם יובל שהדמעות עדיין על לחיי ואני מרגישה את הלב שלי פועם בחוזקה, עדיין לא קולט את המאורע האחרון.

״מה את רוצה שאגיד?!״ הוא נראה כועס כשהו מחנה את המכונית על יד ביתי ונראה הרוס.

אין לי מושג מה אני רוצה שהוא יגיד, אני רק יודעת שאני רוצה שהוא ישתוק וינשק אותי זה גורם לתחושה הנעימה הזאת בבטני ואני אוהבת את זה - מרגיש כמו הזמנים של פעם וגורם לצמרמורת לעבור בגופי כשהוא נוגע בי או רק מסתכל עלי.

״אני לא התכוונתי, הוא לחש לי את המילים היפות שאף אחד אף פעם לא אמר לי. אני מצטערת, בבקשה תסלח לי ואני אבין אם לא.״ אני רואה איך גופו מתרכך ורואים שהוא נלחם אם לסלוח או לא.

״את בגדת איתו גם עם ניקולאס, נכון?״ הוא שואל ואני מהנהנת, מאשרת את דבריו והוא רק מהנהן כשהוא מסתכל דרך החלון הקידמי ונראה כחושב על משהו.

אנחנו ממשיכים לשתוק כשאני עושה את הצעד הראשון ויוצאת מהמכונית, מביטה בו בפעם האחרונה לפניי שאני עושה את דרכי אל ביתי - המקום המוגן שלי.

אני פותחת את דלת הבית ונכנסת שהנשימות שלי נעשות כבדות והלב שלי לפתע מרגיש כבד שאני מבינה שאבדתי את יותם, אולי לנצח.

באמת ובתמים אני מבינה שאני אוהבת אותו, אם לא הייתי לא הייתי מרגישה את מה שאני מרגישה, לא הייתי מרגישה את הכאב הענקי הזה שאני חשה בו כרגע.

״רוזלינה,״ קול קשה וקר נשמע, גורם לי להסתובב ולגלות את אמי יושבת על הספה, מבחינה בכל אחת מהדמעות שעושות את דרכן מעיניי.

״מה את עושה כאן?״ אני שואלת, נתקפת חרדה ולא מוכנה להתקרב אל אותה האישה.

״שמעתי על הוויכוח שלך עם אחיך, תומאס.״ היא אומרת בעודה קמה אלי ומתקרבת בעוד כל צעד שלה אלי לוקח אותי שני צעדים אחורה.

״הוא צודק, אם לא תעשי משהו בעניין הדיכאון שלך אף אחד כבר לא יהיה איתך וישמור עליך שלא תעשי שטויות.״ היא מסבירה ואני תוהה לעצמי כמה צביעות יכול להיות בבן אדם אחד.

״את לא יודעת איך זה לאבד מישהו שאת אוהבת! את לא אוהבת אף אחד מלבד את עצמך.״ אני מכוונת אליה אצבע מאשימה וזוכה לראות את אמי, אם בכלל אפשר לקרא לה בשם הזה, מתעצבנת.

״אני איבדתי את בעלי! אני יודעת איך זה לאבד מישהו. את לוקחת את זה רחוק מידי! זה רק מוות, אנשים באים והולכים!״ נראה שהיא מנסה להחדיר לי את ההגיון הטיפשי שלה שאני לא מוכנה לקבל אך מתחת לכל זאת נראה שהיא זאת שמנסה להחדיר לעצמה מעט מההגיון הדפוק, בלשון המועטה, שלה.

Choose to beWhere stories live. Discover now