יותם הוא זה שעוסק באוכל בעוד אני ממשיכה להתארגן, מחליפה לשמלה השחורה והמשוחררת שלי טיפה ונועלת את נעליי העקב השחורות.
היום מגיעים ההורים של יותם, הם רוצים להכיר אותי אף על פי שכולנו יודעים, כולנו מלבד יותם, שלא משנה מה, הם לא יקבלו אותי למשפחתם.
לא מקבלים פגומים.
ואני, פגומה בלב.
פגומה בדעות שלי.
אני עם מספיק פגמים בשביל לא להשתייך למשפחתם.
אני מתאפרת בקטנה ועומדת מול המראה, סורקת אותי מראש עד רגליים ובחזרה, מחפשת דבר מה להוסיף או להוריד, חושבת האם להוריד צמיד אחד או שתיים, האם זה מוגזם? - זה מה שעובר בראשי כשאני מתארגנת, משקשקת מפחד וחורקת את שיניי.
״רוז! הם כאן!״ יותם צועק מהמקומה התחתונה ואני בולעת את הרוק שאחל להצטבר, מהנהנת לעצמי וסורקת את עצמי בפעם האחרונה במראה.
אני יורדת במדרגות, אוחזת במעקה בשביל שלא אפול, עדיין לא מאמינה שאני יושבת לארוחה עם המשפחה של יותם.
אמו של יותם נגלת לפניי, מביטה בי במבט כעוס, כשלידה לא אחר מאשר כריס. מלודי בוחנת אותי במבטה ונראה שהיא מנסה לעצור את עצמה מלזרוק הערה שתגרום לאווירה בינינו להתכער.
יותם מדבר עם הוריו כשהוא מחבק אותי ואני חושבת איך אוכל להשתתף בשיחה אך אחריי ניסיונות כושלים אני מחליטה לשמור על שקט .
כמעט עשר דקות לאחר מכן אנחנו מתיישבים בשולחן. אני מרגישה שאני מזיעה מעט אך מנסה לא להתייחס לזה ובמקום זאת אני בוחנת את יותם שלא מפסיק לצחקק עם הוריו ובאותו הזמן אוכל.
״רוז, במה את עובדת?״ אני נחנקת מהאוכל ולרגע מרגישה כמו בארוחה שבה ניקולאס הגיע בערב והוריי חקרו אותו.
״ניקולאס,״ אני מתכווצת למשמע שמו אשר הוצאתי מפי, ״היה מנהל חברה מוכרת בעולם ועכשיו אני מנהלת את החברה, אני ואחיו אלכס.״ אני אומרת ומבקשת שיעזבו אותי, אפילו אם זה אומר רק לשנייה אחת.
״כן? טוב לדעת.״ אומרת מלודי ואני מהנהנת מסיבה כלשהי ומשפילה את ראשי.
ידו של יותם מחליקה לידי ומלטפת אותה, גורמת לתחושה טובה ונעימה לעבור בי, לרעד בגופי ולחיוך לעלות על פניי. אני מרגישה בטוחה איתו.
״הוא נהרג בתאונת דרכים, נכון? את היית איתו במכונית. למעשה, את היית הנהגת.״ אני נחנקת ופוערת את עיניי, לא מאמינה באיזה זכות הם פותחים את הנושא הזה.
אני לוקחת את הכיסא אחורנית וקמה ממנו, מודיעה שאני עולה לשירותים ורצה לשם, צונחת על ריצפת השירותים והדמעות כבר עושות את דרכיהן, גורמות לטיפת האיפור העדין ששמתי להמרח.
YOU ARE READING
Choose to be
Romanceעברו שנתיים מאז המקרה המצער של בעלה, ניקולאס רייס. רוזלינה לוקחת על עצמה את כל האשמה ולא מסכימה לעצמה להתאהב, היא נכנסת לדיכאון עמוק. האם היא תבחר את הדיכאון או את מה שהעולם מציע לה? •••גמור••• -על אחריותכם בלבד. -מכיל תכניים מיניים (שניים ל...
